בית › פורומים › פורום עצות מהחיים › פרפקציוניסט בן 5
חיים ולדר.
אב מודאגלכבוד המחנך הרב חיים ולדר
בננו הבכור בן ה 5 מאוד פרפקטציונרי.
בתקופה האחרונה ישנן כמה תופעות שמטרידות אותנו ואותו, נתחיל מהקל לכבד.
הוא יכול לשאול אותנו לפני האוכל – "מה הברכה" כמה פעמים על אף שהוא יודע מצוין, וכן לאחר שאנו עונים אמן הוא שואל "אמרתי טוב"?? אמרתי אמן??!! למרות שענינו בקול מאוד. וזה הפך למשהו אובסיסיבי כאילו שזה חלק מהברכה, וכשהוא אומר את הברכה צריך להיות בשקט ואם התנאים לא מתקיימים הוא נהפך להיסטרי ובכייני (יש לציין שבחיידר הוא גם שואל אבל לא נהפך להיסטרי) וזה מדביק גם את הילדה הקטנה יותר.
אותו רעיון גם לפני נט"י הוא שואל כמה פעמים כיצד נתייחס ??!!
והדבר המורכב יותר בעניין ויסות תחושתי ונביא כמה דוגמאות:
בכל בוקר כאשר אנו מורחים לו על השיער קרם לחות הוא שואל האם יש לו קרם בפה? והוא הולך לשטוף את הפה..
לאחר ניגוב הפנים הוא שואל האם יש לו חוט בפה? (מהמגבת).
כשהוא מתכסה בשמיכת קוץ אותו הדבר.
דוגמאות כאלו ואחרות יכולות לחזור על עצמן באופנים שונים הרבה במהלך היום וזה גורם לו לעצבנות ולחץ.
ניסינו להסביר לו ולהוכיח שזה לא יתכן ולמה הוא חושב כך אך התחושה שליו חזקה יותר.
האם צריך לתת לו להישאר ככה או שצריך להגיד לו שזה שטויות ולנסות להילחם?
האם דבר כזה צריך טיפול מקצועי? ולמי?
תודה מראש
חיים ולדרהתסמינים הם של כפייתיות. צריך לבדוק אם במשפחה הקרובה יש מקרה שכזה (סבא סבתא דודים אבא אמא).
במקרים כאלה (גם אם אין במשפחה תופעה כזו או שאינכם יודעים עליה) נא לפנות בדחיפות לפסיכולוג או לפסיכיאטר ילדים.
בינתיים אין להתווכח עם הילד! אפילו אין להסביר לו!
זה לא עוזר, רק מחמיר התופעה!
לכל היותר יש להודיע לו שאינכם עונים על שאלות שטותיות ולמלא פיכם מים. שיישאר עם שאלותיו החוזרות על עצמן. גם אם נראה שהוא במצוקה הניסיון להסביר או להתווכח אינו מוריד את המצוקה אלא מגביר את הכפייתיות.
ולדר הוצאה לאור
מייל– office.walder@gmail.com
למענה טלפוני – 03-5618722 (כולל וואצאפ)
שעות מענה טלפוני:
ימים ב', ג', ד' – בין השעות 9:00-14:00
