חנה,שלום,

אני יכולה להצטרף לדעתה של האמא שענתה לך ולהוסיף, בגדר הצעה בלבד:

גם לי יש רק בנים, עד גיל שנתיים המוצץ מלווה אותם כשהם צריכים, זה לא תחליף לחום או אהבה, הם מקבלים גם חום ואהבה תמיד. המוצץ משמש עבורם פריט מרגיע, מנחם, ופעילות המציצה חשובה מאוד להתפתחות הכללית.

בסביבות גיל שנתיים השימוש במוצץ באופן טבעי פוחת, ואני מנצלת זאת להעברת המוצץ לשימוש רק בלילה. איתו הם נרדמים ובבוקר שמים מתחת לכרית. במילא הם הולכים כבר לגן והם יכולים לשכוח ממנו..

כמה חודשים לפני החלאקה כשהם עצמם כבר מדברים על כך ומבינים את גודל המעמד, כחלק מהענין של להיות "גדול" זה להיפרד מהמוצץ ואנחנו מתכננים ומדברים על כך כאחד משלבי היום הגדול. את המוצץ אנחנו זורקים לפח בטקס מיוחד לפני או אחרי ההסתפרות. באחד הפעמים אפילו נתקלנו ב"אוטו זבל" והפועלים שיתפו איתנו פעולה וזו היתה חוויה מלהיבה עבור הילדים לראות איך המוצץ נגרס..

לפעמים, הימים הראשונים קצת קשים (ההרדמות בלילות), ואני מציעה להם שאפשר ללכת לקנות שוב מוצץ חדש, אך תמיד הם סירבו ולבסוף הם מסתדרים ומתרגלים.

יש לי כמה בנים ואצל כולם זה עבד מצוין. אצל בנות צריך לחשוב על רעיון…

לגבי דבריו של המחנך חיים ולדר. שלילה בהחלט עלולה לגרור התנגדות. אך אם נעשית עבודה מטרימה ותהליך ההכנה הוא משותף קל יותר להביא את הילד להבנה ולרצון שלנו.

מבחינה התפתחותית מציצה של מוצץ מעבר לגיל ארבע עלולה לגרום לבעיות אורטודנטיות לא פשוטות. וכל שהזמן עובר היכולת להפריד את המוצץ מן הילד קשה הרבה יותר.

שווה להשקיע את המאמץ בגיל הזה, כדי שלא נצטרך לשלם על כך יקר יותר בגיל מאוחר יותר.

בהצלחה!!