כאן אפשר לקבל הכל…

הכן ילדך לחורף
מול המראה
חיים ולדר

התגובות שהגיעו בעקבות המאמר הקודם שעסק בניצול ימי החנוכה לצורך עצירה ותידלוק, גרמו לי להרחיב בנושא בטור זה. ולהאיר על תחומים נוספים שכדאי לעורר עליהם בכל הנוגע ל"אובורול" הכללי שהורים צריכים לערוך את ילדיהם בכל פרק זמן.
הקשר בין ההורים לילדים.
במשך השנה לעיתים ההורים והילדים עלולים לצעוד בשני קוים מקבילים שכמעט לא נפגשים, ואין הכוונה רק ללומדים בישיבות שכמעט ולא רואים בית. חלק מהילדים הלומדים בבית הספר היסודי נמצאים במסלול כזה של לימודים חברים משחקים שהקשר עם ההורים עלול להישמט אפילו מבלי משים (של שני הצדדים). ראוי לעשות שיחה מקיפה עם הילד אודות מצבו הרגשי, הלימודי החברתי והרוחני.
רוגע
ככל שלילד יהיה רגוע וחם בבית כך פחות יצטרך את הרחוב. ולהפך. לצורך העניין יש לעשות כל שניתן למנוע אוירה של מתח וכעסים, שכן הדבר נצרב בתודעה ובתת ההכרה, וכאשר בתת ההכרה של האדם משדר שלא טוב לו במקום מסויים הוא עלול לפעול על פי תחושה זו גם אם בשטח היה שינוי. שווה לבדוק בשובע עיניים לפני שמוציאים הערה מהפה ובודאי לפני שפותחים בעימות.
בטיחות
לחשוב על כל הסכנות עוד לפני שיקרו, וליידע את את הילדים עליהם וללמד אותם כיצד להיזהר. איך עושים זאת? פשוט: קוראים על סכנות שאירעו לאחרים (דליקה, כוויות, התחשמלות, החלקה הצטננות קשה וכו'), ועושים כל מה שנכון לעשות שלא יקרה חלילה לכם או לילדיכם.
אפליה מתקנת
ראוי לבדוק מי מילדיכם קצת הוזנח מסיבות כאלה או אחרות , אם מבחינת היחס ואם מבחינת חפצים שניתנו לאחרים ולא לו. די בהתייעצות פשוטה בין ההורים כדי לעלות על זה –וזה זמן מצויין לתקן. איך מתקנים? פשוט מפצים אותו על העבר ומיישרים קו עם כל האחרים בעתיד.
זמן איכות
כפי שיש אנשים שעשרים שנה לא הזיזו את הרגל לכיוון הצד (הם הולכים ואפילו רצים, אבל את התנועה הפשוטה של להזיז את הרגל ואת האגם לימין או לשמאל שהיא פעולה שאיה נצרכת להליכה – לא עשו) וכתוצאה מכך חלקים מסויימים בגוף האדם מתנוונים מחוסר פעילות, כך גם יש אנשים שלא שוחחו שיחה בריאה אחת עם ילדיהם או אפילו אחד מילדיהם.
זמן איכות הוא זמן המוקדש אך ורק לילד אחד עם אחד ההורים במהלכו השניים משוחחים על חייו של הילד, החברים שלו המחנכים שלו החומר הלימודי הקשיים וההתמודדיות השמחות והצחוקים. אגב מומלץ לקיים שיחה כזו אחת לשבוע אך לאלה שאין להם זמן כי הם עסוקים בדברים יותר חשובים מאשר עיצוב האישיות של הילדים שלהם מומלץ לעשות זאת לפחות פעם בחודש.
לא לעשות את השיחה הזו מפעם לפעם, זה להעביר את חייך בלי קשר אמיתי עם ילדיך ובעצם תוך הפקרת החובה הטבעית של כל אדם לחינוך ילדיו.
@9
ושוב נביא כאן כבעבר כללי זהירות שנשלחו מטעם ביה"ס בית יעקב בבני ברק לילדות ע"פ דברים שכתב המחנך הדגול הרה"ג מאיר מונק שליט"א מנהל ת"ת תורת אמת בבני ברק. (על אף שהדברים נכתבו לבנות הם מתאימים גם לבנים. ח.ו.).
1. כל ילדה חייבת ליידע את הוריה או את האחראים עליה היכן היא נמצא בכל שעה. למשל אם חברה מזמינה אחר הלימודים (או בזמן אחר) יכולה ללכת רק בהסכמת ההורים. אין להשתהות בשום מקום ללא רשות ההורים ובלי שההורים ידעו היכן בתם נמצאת. (גם בזמני חופשה ומועדים).
2. אל תקחי ואל תקבלי מאדם שאינך מכירה, המנסה למכור או לתת לך משהו.
3. אם מישהו מנסה להוליך אותך בניגוד לרצונך צעקיח והשתדלי לברוח.
4. אם אדם מזמין אותך לביתו תסרבי ותאמרי שאת צריכה רשות מההורים.
5. אם מישהו ביקש לעשות לך דבר בניגוד לרצונך, ספרי מיד להורים או למבוגר שאת סומכת עליו.
6. אל תבטיחי לאף אחד לשמור סוד, ואם הוכרחת להבטיח (הבטחה הניתנת בכפייה אינה הבטחה) מותר ומצווה לספר להורים או למורות – אין סוד בפני ההורים.
7. אל תמסרי כתובתך למי שאינך מכירה.
8. בכל מקרה של ספק סרבי ותגידי "לא" באופן מוחלט.
9. אל תשוטטתי ואל תלכי במקומות שוממים מאנשים ואפילו בין בנינים.
10. הזיהרי מאדם מוכר או בלצתי מוכר לך ואל תתפתי להתלוות אליו או להיכנס לרכבו אף שפונה אלייך בידידות כאילו מכירך כבר. נתקי קשר התרחקי ומסרי להוריך.
11. חסד זה דבר גדול ונשגב אבל מוזר וחשוד שמבוגר מבקש מילדה עזרה או מבקש להוליכו לכתובת מסויימת. אל תסכימי בשום אופן לבקשה כזו ואנמרי "אין לי רשות" (דעי שהחסד האמיתי הוא בבית בעזרה להורים ולבני הבית).
עד כאן ההוראות הנפלאות שנמסרו לבנות בית יעקב, וראוי שכל ההורים בכל רחבי הארץ ישננו אותם לבנים ולבנות.