שלום רב,

הקשבתי לתכניתך בה שוחחת על הפרעות אישיות.

מאחר ואני מתמודדת עם בת משפחה קרובה מאוד שיש לה הפרעת אישיות גבולית הפריעה לי נקודה אחת בכל התכנית.

הגישה שלך היתה כאילו אדם עם הפרעות אישיות הוא אדם רע.

בת המשפחה שלי היא אישה טובה מאוד וכאשר היא בהתפרצות היא יכולה להיות נוראית ואיומה אבל זה לא מבחירה.

היא אפילו לא מודעת לנזקים שהיא גורמת לסביבה שלה.

משהו אצלה במערכת הרגשית לא תקין והיא חווה סערות רגשות חזקות מאוד שגורמות לה לפגוע באנשים סביבה אבל אין לי ספק שזו שסובלת בעיקר זו היא בעצמה.

אנשים מתרחקים ממנה, כל חברה טובה שאי פעם היתה לה עזבה אותה כי זה בלתי אפשרי להתמודד איתה.

בעלה התגרש ממנה לפני קרוב לעשר שנים.

קשה לה להתמודד עם הילדים שלה וחלק מהם פשוט לא מסוגלים להיות בקשר איתה.

היא ניתקה קשר עם אחד האחים שלה והקשר עם האח השני ידע עליות ומורדות.

נכון שקה להתמודד איתה אבל אנחנו כמשפחה הלכנו לקבל כלים איך להתמודד איתה וזה גרם לי בעיקר פשוט לרחם עליה שהיא לא יודעת איך לנהל מערכת יחסים נורמלית ופשוטה עם האנשים שיקרים לה.

אבל לומר שהיא רעה? זה ממש לא נכון!!! יש לה נכות רגשית בדיוק כמו שיש אנשים עם נכות פיזית רק שלא רואים את זה עליה חיצונית.

הרושם שהתקבל ממך הוא כאילו מדובר באנשים רעים מאוד וזה לא נכון.

בתקווה שהרושם הראשוני ישתנה