משלוחים חינם

בית פורומים פורום עצות מהחיים בן 9 שמדבר בקול רועם ואינו נותן לאחרים לדבר

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #13852
    הורים מודאגים
    אורח

    בננו בן ה-9 נוהג לדבר בקולי קולות. דיבור רגיל אצלו נעשה בקול רם, וכאשר הוא מדבר-צועק, לא ניתן לשמוע מישהו אחר המדבר בסביבתו. כמו כן הוא נוהג לדבר ללא הפסקה, וכשמנסים להפסיקו בעדינות הוא מאוד מתרעם על כך. כשמחכים בסבלנות לסיום דבריו, אין סיום… משפט רודף משפט.

    הדבר מטריד ביותר, מפני שבמשפחתנו יש עוד 3 ילדים צעירים ממנו שרוצים להביע את עצמם. אנחנו חושדים שזוהי דרכו לתבוע תשומת לב. בעינינו זהו סוג של אלימות (כאשר בצעקות סותמים את פיותיהם של הסובבים ולא מאפשרים לאיש לשמוע או להשמיע דבר).

    ניסינו להעיר את תשומת לבו לדיבורו הרועם, ועל כך שהוא מדבר בלי הפסקה – אך נראה לנו שהוא אינו מסוגל להשתלט על עצמו.
    האם ישנה דרך לטפל בעניין?

    נתונים נוספים שעשויים לשפוך אור על העניין:
    א. גם אנחנו, ההורים, מדברים יחסית בקול (אך לא בקולי קולות כמו הילד).
    ב. הילד סבל בצורה קלה מנוזלים באוזניים, דבר שגרם לירידה קלה בשמיעתו. לפני שנה עבר ניתוח ומאז שמיעתו תקינה.

    בתודה מראש
    הורים מודאגים

    #13855
    חיים ולדר
    מנהל בפורום

    נתחיל מהסוף:

    א. יש לבדוק האם הניתוח אכן שיפר את השמיעה של הבן. אך גם אם תגלו שאכן שיפר, עדיין צריך להבין שהשנים בהן סבל מירידה בשמיעה הרגילו אותו לדבר בקול רם. הרגל, כידוע, הופך לטבע שני, והילד פשוט רגיל לרמת ההשקעה המסוימת ממיתרי הקול שלו. יש לבדוק את הנושא.

    ב. אתם מעידים על עצמכם שגם אתם נוהגים לדבר בקול רם. זאת אומרת, מלבד הבעיה האובייקטיבית יש כאן סוג של דוגמא אישית או שמא גנטיקה. אתם מדברים בקול; הבן שלכם מדבר בקול. אז נכון שלא בקול אלא בקולי קולות. מה לעשות, לפעמים הבן מתעלה על הוריו וזה לא תמיד בדברים חיוביים. שווה לכם לבדוק האם אכן הוא מדבר יותר בקול מכם. לכל אדם יש נטייה להתרגל לקולות ולריחות של עצמו, ולא להבחין במה שהאחרים כן מבחינים. כדאי לבדוק גם את העניין הזה.

    ג. בעניין הדיבור הבלתי פוסק, צריך לבדוק את האפשרות של ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות), ילדי ADHD עושים את כל מה שכולנו עושים – רק הרבה יותר. זזים הרבה, נוגעים הרבה, מדברים הרבה ונחיםקצת. את זה ניתן לעשות אצל נוירולוג.

    ד. האמת, אם תקחו את העניין בקלות, תנו לו לדבר בלי לעשות עניין. תלמדו למצוא את החן שיש בילד שמדבר כל-כך הרבה ובקול גדול (ומשום מה אני מוצא את עצמי מחבב את הילד הזה מבלי שכלל היכרתיו). אתם תגלו שהילדים האחרים שלכם לא באמת סובלים מזה, משום שבסופו של דבר אם תקשיבו אליהם הם יביעו את עצמם ואפילו יהיה להם המורה הכי טוב לעשות זאת.

    הניסיון מלמד שבמשפחה שמדברים בה הרבה, בסופו של דבר כולם מתגלים כבעלי כושר ביטוי. איך זה עובד? לא ברור. הסביבה, אתם יודעים, תמיד משפיעה. כדאי לכם להביט על עצמכם כפי שאני רואה אתכם – משפחה שמחה, קולנית, עם הרבה הומור עצמי.

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.