כיום מותר לספר שהעימות עם החמאס לא החל עם חטיפת שלושת הנערים (לפני כחודשיים), אלא לפני ארבעה חודשים עם מעצרם החשאי של מאות אנשי חמאס שפעלו להפיכה בגדה. לחמאס היו, כך מסתבר, תכניות ברורות ומסודרות. מנהרות נבנו בעזה במשך שנים, מערך רקטי נבנה, כל מה שהיה צריך זה סיבוב ניצחון קצר ביהודה ושומרון, לשלוח את הזקן הטרחני הזה, אבו מאזן, לאן ששלחו את קודמיו, לזרוק כמה מאות אנשי רשות מבניינים גבוהים ולירות בברכיים של מאות אחרים, וכך לקבל את יהודה ושומרון, שאם לא אכפת לכם, אינה בזנב המדינה אלא לאורך כל מזרחה. יו"ש נושקת כמעט לכל יישובי המדינה, ירושלים, השפלה נתניה וחדרה, וכך לאגוף את ישראל מכל הכיוונים, חמאס מדרום ומזרח, חיזבאללה מצפון, בצפון המזרח מחכים החברה הנחמדים מדעאש, ולנו נשאר רק הים… כמו החלומות הכי טובים של הערבים מאז ומעולם.

2.
בעוד הם חולמים (וגם אנחנו) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. התכניות השתבשו לגמרי.
חשיפת ההתארגנות להפיכה בגדה (וזו לא הייתה חולייה. זה היה מערך שלם), הכניסה את החמאס לתסכול. והם כבר היו מתוסכלים מהעובדה שהגנרל סיסי סגר להם את מצריים והשמיד למעלה מאלף מנהרות. מצבם היה בכי רע. אין משכורות, המצב הכלכלי זוועה. אנשים מתמרמרים. עזה סגורה ומסוגרת ואין להם אפילו לאן להוציא את הקיטור.

ואז הגיעה חטיפת שלושת הנערים, ותגובת ישראל בעזה. זה החל בטפטוף רקטות של ארגונים אחרים לעבר עוטף עזה והתפתח למה שכולנו יודעים שהתפתח – הרס המנהרות. הרס המערך הרקטי והרס כל סמלי השלטון של חמאס. תחשבו לדוגמא שמפציצים את כל בניני הממשלה והכנסת, העיריות ותחנות המשטרה, משרדי הפנים, הרווחה, האוצר, מס הכנסה, דואר, טלפון וחשמל.

כשהמבצע הסתיים (ואולי כבר אכן הסתיים) הם יוצאים מהחורים שלהם, מנערים את האבק ומגלים שאין להם איפה לשבת, מאיפה לגבות מיסים, איפה להשכין סדר ומאיפה להניע את הכלכלה. זהו הרס בקנה מידה שלא היה (למעט ההרס בלבנון במלחמת לבנון השנייה שהכניסה את נאסרללה לשמונה שנים לבונקר. מסתבר שזה לא רק בגלל שהוא מפחד, אלא מפני שאין לו לאן לחזור…

3.
חושבים שהטעות הגדולה שנעשתה כאן הייתה עסקת שליט. אך האמת שלפני 29 שנים הייתה טעות גדולה יותר ממנה. עסקת ג'יבריל.

במסגרת העסקה שהתקיימה ב-21 במאי 1985 שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל ממלחמת לבנון: חזי שי, נסים סאלם ויוסף גרוף, עם המחבלים המשוחררים נמנו נכה אחד בשם אחמד יאסין, רוצח בשם ג'יבריל רג'וב שלמד בכלא הישראלי עברית ואנגלית, מחמד סולימאן אל זקי, רוצח ילדי משפחת ארויו, ופאוזי נימר, ערבי ישראלי שנידון ל-27 מאסרי עולם, ועוד כאמור 1145 רוצחים ומחבלים.

אחמד ג'יבריל החל לארגן את ה"חיילים שלו" בהתארגנויות מקומיות בגדה, אחמד יאסין הקים את תנועת החמאס, פאוזי נימר הלך להיות מראשי אשף.
הם לא חיכו הרבה זמן. תכף עם שחרורם החלו לתכנן התקוממות עממית ובתוך שנתיים וחצי מאז שחרורם ב- 9 בדצמבר 1987, יצרו את האינתיפאדה הראשונה במהלכה התקוממו התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון ורצועת עזה כנגד השלטון הישראלי. האינתיפאדה נקראה לעתים "מלחמת האבנים", משום שבתחילתה השתמשו הפלסטינים באבנים וכלי-נשק מאולתרים.

האינתיפאדה הראשונה נחלשה באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 , מאחר ועראפת תמך בגלוי בסאדם חוסיין נגד ארה"ב ואיבד את הלגיטימציה בקרב בעלות הברית.

4.
אך אז קרה משהו שאני רואה בו את אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאירע כאן מאז ומעולם. ולא לחינם אני מזכיר אותו שוב ושוב.
הלנה ראפ נדקרה בבת ים. השמאל שיכנע את האספסוף הטיפש ששלטון הימין הוא זה שגורם לאבנים ולדקירות (ממש כפי שהם עושים כעת, מחלישים את דעת הקהל בתיאור הצבא המובס והחמאס החזק) והאספסוף בחר ברבין.

רבין שעלה לשלטון ב-1992 לא חיכה הרבה זמן. הוא הביא את עראפת לכאן ובשנת 1993 חתם איתו על הסכמי אוסלו ואף זכה איתו בפרס נובל, כשברקע פיגועים בסדר גודל של 20 הרוגים לשבוע באוטובוסים מתפוצצים ובפיגועי ירי.

ב-1995 נרצח רבין ובמקומו הגיע נתניהו שעצר את הסכמי אוסלו. הפיגועים הופסקו כמעט כליל, מה שלא מצא חן כנראה בעיני עיתונאי ומשפטני השמאל, ואלה דאגו להפיל אותו בגין איזו חקירה על נהג הובלות שטען שנתניהו לא שילם לו….

5.
ב-1999 נבחר אהוד ברק לראשות הממשלה ושוב חזרו הפיגועים והאוטובוסים המתפוצצים ובתמורה הבטיח ברק לעראפת כל מה שירצה אפילו בלי תמורה. עראפת סירב. ואז אהוד ברק העביר משחן של חברת החשמל בעיצומו של יום השבת והממשלה נפלה.

ומי עלה? שרון.
שרון נאלץ להתמודד עם האינתיפאדה השניה. זו כבר לא דמתה בכלל לאינתיפאדה הראשונה. זו היתה כבר מלחמה. את האבנים והסכינים החליפו עימותים בין חמושים פלשתינאים לבין הצבא, מעשה הלינץ ברמאללה, פרשת הילד מוחמד א דורה כשברקע אוטובוסים מתפוצצים, פיגוע בדולפינריום ובמלון 'פארק' בנתניה.

למעשה, ידיו של שרון היו כבולות הוא ממילא היה חשוב בעיני העולם כפושע מלחמה מאז מלחמת לבנון. פרשת א דורה היתה סמל נוסף לרצח של חפים מפשע ונראה היה שאין מה לעשות מול ההתקוממות הזו.

אך ב-11 בספטמבר נכנסו שני מטוסי ענק לתוך בניני התאומים והפילו אותם. המעשה הברברי והאכזרי הזה שינה את תפישת העולם לגבי האיסלאם הערבי (כמו שעושה זאת ארגון דעעש בחן ובכישרון רב…) ושרון קיבל אור ירוק לכל מה שהוא יודע לעשות.

חמישה חודשים לאחר מכן במרץ 2002 פתח שרון במבצע 'חומת מגן' שהתברר כמבצע המוצלח ביותר מבין כולם. הוא 'גילח' את ג'נין ובעצם היה משוחרר מכל החוקים והמגבלות שהיו מוכרים עד כה ושקט ירד על יהודה ושומרון.

את עזה שכחו משום מה. יותר נכון, שכחו אדם אחד. בשם אחמד יאסין.

6.
יאסין ששוחרר בשנת 85 מסגרת עסקת ג'יבריל, הקים ב-1987 את החמאס, יחד עם אנשים עם שמות מוכרים סלאח שחאדה, עבד אל-עזיז א-רנתיסי (שחוסלו עם השנים). בשנת 1989 נכלא שוב כדי לעצור את השפעתו.

יאסין שוחרר מהכלא ב-1997 בנסיבות מעניינות. ישראל ניסתה להתנקש בחאלד משעל. שני סוכנים הזריקו לו רעל. משעל החל בתהליך מבורך של סיום חייו אבל הסוכנים נתפסו על ידי שלטונות ירדן והמלך חוסיין הודיע לנתניהו שאם משעל מת – הם ייתלו. כדי לשחררם הציב חוסיין שני תנאים: האחד הבאת נוגדן הרעל והצלת משעל. השני שחרור אחמד יאסין.

רופא ישראלי יצא עם נוגדן רעל והציל את משעל ואחמד יאסין שוחרר מהכלא.
וכל קיבלנו את הנהגת החמאס המחוזקת: יאסין והנייה.

יאסין חוסל בסופו של דבר ב-2003 כי כיסא הגלגלים שלו לא הצליח לעמוד בפני פצצה של טונה (אני מאמין שזו היתה בדיחה אכזרית של שרון. מה פצצה של טונה כשאתה יכול לגמור אותו עם בלוק קטן?) אבל מעשיו של יאסין כבר היו יותר חזקים מחייו. תנועת החמאס נתנה את הטון ברחוב העזתי.

7.
וב-2005 ביצע שרון את ההתנתקות. אולי שכחתם, אך בעת ביצוע ההתנתקות מי ששלט בעזה היתה הרשות הפלשתינאית בראשות אבו מאזן. ההתנתקות הסירה את קו ההגנה הקדמי מעזה, את מקום הישובים תפסו אתרי שיגור טילים, והחמור מכל בשנת 2007 השתלטה תנועת חמאס על עזה והוציאה להורג את רוב ההנהגה הפלשתינאית. בשל ההתנתקות לישראל לא היה את המידע המודיעיני שסיכל את ניסיון ההשתלטות של החמאס ביהודה ושומרון לפני ארבעה חודשים וכך קיבלנו את החמאס מנהיג מדינת טרור.

הם חפרו אלפי מנהרות בין עזה למצרים ובין עזה לישראל ובתוך עזה, הפכו את המקום למחסן נשק בקנה מידה עולמי ואנחנו לא מפסיקים לסבול מהם מאז ההתנתקות. בכל פעם מבצע הצבא מבצע מסוג "עמוד ענן" וכד' אך הבעיה רק מחריפה.

8.
וכמו סיפור טוב, יש בו מעגל שנסגר.
לאחרונה הרס להם א סיסי את המנהרות שחפרו למצרים, ניסיון ההשתלטות של החמאס על יו"ש סוכל לפני ארבעה חודשים. הם נכנסו ללחץ ולתסכול, חטפו שלושה נערים ואחר כך החלו שוב לירות טילים…

כעת בסיעתא דשמיא אין להם מנהרות למצרים ולא לישראל ולא משרדי ממשלה ומצבם הכלכלי הכי רע שהיה אי פעם.
נראה לכם שככה הסיפור יכול להיגמר?
ברור שלא. פשוט חכו לפרק הבא!