אולי יש עדיין מי שחושב שהממשלה נפלה בגלל סכסוכים פנימיים, בגלל חוק מע"מ אפס, בגלל שנתניהו לא סובל את לפיד/לבני, בגלל ששניהם לא סובלים את נתניהו.
כל העובדות נכונות, אבל לא בגללן נפלה הממשלה.
הממשלה נפלה בגלל משהו שהוא יותר חשוב מהכנסת, מהממשלה, מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים.
היא נפלה בגלל עיתון.
"ישראל היום" שמו.
שונאי נתניהו התארגנו לסגור את "ישראל היום", או לפחות לצמצם משמעותית את כוחו.
הם ידעו היטב מה הם עושים.
הנקודה היא שנתניהו היה חכם מהם. הוא העדיף להפיל את ממשלתו ולא את העיתון היחיד שנותן לו כוח ומשמש לו ביטאון ושופר.
והוא כל כך צדק.
2.
הגיע הזמן שנבין את כוחה של העיתונות. קוראים לה "הממלכה השביעית" אך אם נאמוד את כוחה בימינו אין ספק שהיא יכולה לשאת בתואר "הממלכה הראשונה" ואולי אפילו "הממלכה היחידה".
נתניהו יודע מה קרה לאולמרט. כן. פעם היה ראש ממשלה כזה. הוא היה יכול להיות גם היום. הוא לא כי העיתונות הוציאה אותו להורג. פוליטית ואישית.
היא הרסה את חייו, ביישה אותו בפני משפחתו ובפני מקורביו, ולמעשה ביטלה את הסיבה בגללה אנשים רוצים להיות ראשי ממשלה, שרים או סתם אנשים חשובים. היא הרסה לו את הכבוד. אתה יכול להיות ראש ממשלה עד מחר, אבל אם אינך יכול להסתכל בפנים של בני משפחתך, חייך אינם חיים.
פעם היה בפוליטיקה כסף וכבוד. היום יש שם רק ביזיונות. אם יש משהו משותף לראש ממשלה ולאחרון מנקי האשפה הוא שאנשים רוצים לבוא לביתם ולהיות מכובדים בעיני ילדיהם וקרוביהם. לעיתונות יש את הכוח לשלול מבני אדם את הדבר הבסיסי הזה ולפיכך היא שולטת אף יותר מבתי המשפט. כי בתי המשפט יכולים לשלול את רק את חירותך. העיתונות יכולה לשלול את כבודך (ובסוף גם את חירותך, אך מרגע שבני אדם מאבדים את כבודם שום דבר כבר אינו בעל ערך בעיניהם).
3.
לתקשורת יש יכולת לשטוף מוחותיהם של בני אדם על ידי הצגה חוזרת של דברים שקריים או התמקדות בנקודות שוליות והפיכתן למרכזיות. כך למשל, חושב כל חילוני כי הציבור החרדי הוא הציבור הכי אלים במדינה בעוד האמת הברורה גם מבחינה סטטיסטית הפוכה לחלוטין, הכוח האמיתי.
היכולת לשלוט עוברת בסופו של דבר דרך פחד ויראה. מי שהאדם פוחד ממנו זה מי ששולט. משום מה בני אדם לא נותנים את הדעת לפחד האמיתי של כל אחד ואחד, יהיה זה האיש הפשוט ויהיה זה מלך או ראש ממשלה – הפחד להתבזות.
מאז ומעולם היה כבודו של השליט מוגן לחלוטין. אוי למישהו שהיה משמיע אפילו ביקורת עליו. בעולם המודרני יש לשליט שומרים ומאבטחים ומשקיעים בו מיליונים שלא יפגעו בגופו לרעה, אבל בנפשו, שזה הדבר שבסופו של דבר משפיע על החלטותיו ודרכו, על זה איש אינו מגן ואיש אינו מאבטח, וכל אוחז עט, מיקרופון ומצלמה יכול לפגוע בו, ברעייתו ובילדיו.
בני אדם פוחדים להתבזות יותר מכל פחד אחר ולא לחינם נאמר "המלבין פני חברו ברבים הרי הוא כשופך דמים". זה מה שעושים כאן לאישי ציבור יום יום ושעה שעה, מלבינים את פניהם, משמיצים אותם, מעליבים אותם עושים מהם צחוק ומשתלחים בהם. פלא שראש הממשלה רועד מהתקשורת ובסופו של דבר עושה כדברה?
4.
ומילא אם המושכים בעט היו המנהיגים עצמם, אנשי רוח מורמים מעם.
במציאות, מדובר באנשים צעירים שיודעים רק דבר אחד: לכתוב.
זיכרון של חצי יובל:
הייתי אברך צעיר שידע קצת לכתוב. יום אחד אמר לי הרב אברהם דיסקין שאני יכול ללכת ל"יתד נאמן" ואולי יתנו לי לכתוב שם.
כשאמרתי לרעייתי את כוונתי ללכת לכתוב בעיתון, היא אמרה לי באלה המילים: "תראה, אתה באמת כותב טוב אבל… לעיתון???"
עד היום היא זוכרת מה עבר בראשה: היא היתה בטוחה ש"עיתון" זה מקום שבו כותבים אנשים חשובים בני שמונים, חכמים ובעלי ניסיון רב.
לא אמרתי לה דבר, אך בחג השבועות הראיתי לה את מקאמה ב"יתד נאמן", תחת השם "ח. יערי". היא השתוממה להבין שבני אדם צעירים יכולים לכתוב בעיתון. זה היה בלתי נתפס.
לפחות אצלנו כולם יודעים שהכותבים אינם חשובים לכשעצמם. הם שליחים של מרנן ורבנן, ושום מילה שהם כותבים אינה מודפסת לפני שעבר עליה מבקר רוחני מטעמם.
בציבור הכללי אין יודעים זאת. שם אנשים צעירים כותבים מטעם עצמם (או מטעם עשיר שמשלם להם), והציבור בטוח שמה שהם חושבים זה מה שצריך לחשוב.
בביטאון של גדולי הדור יודע כל כותב את מקומו ובעיקר את העובדה שהוא בסך הכל כלי, מעין רמקול להעברת מסרים של גדולים ממנו. אם היה מצב בו כותב לא היה מכיר את מקומו, שוכח שהוא הסוס וחושב שהוא הרוכב וסבור שיש לו הזכות לייצר השקפה משל עצמו הוא היה נאלץ לממן מכיסו עיתון בו יוכל לכתוב את כל העולה על רוחו.
5.
הדבר היחיד שסייע לנתניהו לשרוד, הכוונה מבחינה אנושית, היה "ישראל היום".
אומרים: "זה לא עיתון. זה הביטאון שלו".
כלום "הארץ" הוא לא הביטאון של השמאל הקיצוני? כלום "ידיעות אחרונות" אינו ביטאון של השמאל הרגיל? וכלום כל העיתונים יחד אינם ביטאונם של שונאי נתניהו?
ברגע שלנתניהו היה עיתון אחד ויחיד! שמבטא את דעותיו ומכבד אותו ולא משמיץ אותו – הוא יכול לעבוד בשקט. יכולים העיתונים האחרים לומר מה שהם רוצים, מבחינתו זה "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".
מה שהבין נתניהו, הבינו כל האחרים ולכן הם רצו לסגור את "ישראל היום", כדי להשאיר את נתניהו רק עם הכלבים, לקחת לו את "השיירה" את הפמליה, את האווירה שמאפשרת לו להמשיך לתפקד.
6.
כידוע, משהחליט רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, שבני התורה צריכים משהו שיאחד אותם תחת הנהגתם של גדולי ישראל, הוא הקים עיתון. את "יתד נאמן".
בחכמתו כי רבה, ידע והבין את מה שרק מומחי שלטון יודעי ח"ן יודעים אחר למידה והתבוססות של שנים. אתה יכול להיות גדול מספרית וחזק מנטאלית אבל בלי ביטאון שיבטא את הדעה שלך, אינך יכול להשפיע.
ומאז ועד היום, "יתד נאמן" הוא ביטאון ושופר לדעת התורה של מעתיקי השמועה, בראש ובראשונה של רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, ולגדולי הדור שבאו אחריו, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ויבדלחט"א מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, שה' יאריך ימיו ושנותיו.
7.
אם עד כה לא ידעתם מדוע נפלה הממשלה, כעת אתם יודעים. היא הוקרבה כדי למנוע נפילתו של עיתון.
ויש עוד משהו שאתם מבינים כעת. כמה שזה צודק ונכון.
