לפני כחודשיים התקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה לסילוק גנרטורים של שבת משכונה בבני ברק.
סיפר לי אחד הנוכחים: בהרכב היו שני שופטים ושופטת. שני השופטים, בהם ראש ההרכב, פשוט נמו את שנתם כל הדיון. "הם לא נמנמו" הוא מדגיש "הם י ש נ ו שינה עמוקה, בעוד השופטת מנהלת את הדיון כשופטת יחידה.
"בתום הדיון התעורר ראש הרכב השופטים והזדרז לפסוק על סילוק הגנרטורים…
נחשו מי היה הישנוני שעמד בראש ההרכב?
2.
והשבוע שמענו על אותו רובינשטיין בראש הרכב בן שבעה שופטים עם פסיקה "פה אחד" לגזול את לחמם של הילדים הכי עניים במדינת ישראל, שהוריהם היו זכאים להבטחת הכנסה. שבעת השופטים הללו לא ביטלו את הבטחת ההכנסה לכל הילדים הזכאים כי אם רק לאלה שאביהם לומד תורה.
כלומר אם האב הוא אסיר, מובטל, נרקומן, או סתם בטלן הילדים שלו יקבלו גם יקבלו הבטחת הכנסה אבל אם האבא הוא אברך צדיק, עדין נפש, המקדיש ימים כלילות ללימוד התורה – ילדיו ירעבו ללחם. זה מה שפסקו לא אחד ולא שלושה כי אם שבעה משופטי בית המשפט העליון במדינה המתיימרת להיות מדינת היהודים. איש מהם לא העלה על דעתו לרחם על הילדים שירעבו ללחם, פשוטו כמשמעו. "האבא לומד תורה? הוא לא נרקומן? הוא לא אסיר? אז תרעבו!!!" זה מה שהם אמרו.
3.
הגדיל לעשות רובינשטיין חובש הכיפה שכתב בפסק הדין באותו יום (בו כתב את הפסיקה) "הלכתי לבית-הכנסת והגיע לשם מי שנראה כחרדי וביקש תרומה, ומישהו צעק לו: 'לך לעבוד".
אתם מבינים מה הוא עשה כאן השופט רובינשטיין?
כמה דברים שאף אחד מהם אינו מתאים לשופט עליון ואפילו לא לשופט כדורגל.
א. הוא חתר כנגד אחת המצוות המייחדות ביותר את היהדות –מצוות הצדקה. אדם בא ופושט יד זה בסדר לומר לו "לך לעבוד".
ב. הוא חיבר בין האברכים הצדיקים הלומדים תורה יומם וליל לאותו פושט יד. מה הקשר בכלל? מילא שאתה גוזל את פת הלחם מהילדים הללו, אתה צריך גם להעליב את הוריהם?
ג. רובינשטיין ציין משום מה שהיה מדובר באדם שנראה כחרדי. מה הוא רצה לומר כאן? מה זה חשוב אם הוא היה נראה חרדי או חילוני? רובינשטיין יודע היטב שבאומרו "נראה כחרדי" הוא מציג אוכלוסייה שלמה כאחת שפושטת יד במקום לעבוד.
ד. כשרובינשטיין מצטט התבטאות כלפי אדם שבא לבית כנסת, ואינו מסתייג ממנה ואינו קובע כי היא נלוזה ומשפילה, הוא בעצם מצטרף אליה. "אמרו לו לך לעבוד" בלי שרובינשטיין השומע מתנגד לאמירה הזו, זה בדיוק כמו "אני מסכים", משפט שכנראה הוא משתמש בו הרבה (ראה סעיף 1). האם היה רובינשטיין מעז לצטט התבטאות פוגעת וגזענית כזו כלפי ערבי שהיה מגיע לבית כנסת שלו ו"מישהו היה אומר לו"?
4.
בספר בראשית נכתב "ואנשי סדום רעים וחטאים לד' מאוד",במשנה במסכת אבות (פרק ה' משנה י') מובא כי חטא סדום ועמורה היה שלא נתנו מעצמם למרות שלא היה חסר להם כלום וארצם הייתה רחבת ידיים, והנביא יחזקאל תולה את חטא סדום בהזנחת החלשים שבה וחוסר מתן צדקה לענייה (יחזקאל פ' ט"ז, מ"ח–מ"ט).
לסדום היתה מערכת משפט מסודרת. זה לא שסתם אנשים נהגו ברשעות כלפי עניים וחסרי כל. היו להם שופטים עליונים שאסרו להם לתת לעני צדקה.
הפסיקה המבישה של בית המשפט העליון לאסור על המדינה המעוניינת לדאוג לילדים להורים שאין להם לחם וחלב לתת לילדיהם, היא המשך ישיר לחוקי סדום ועמורה.
ואם תרצו הוכחה לכך שאין כאן מקרה כי אם כוונת מכוון, אציין שלפני כשנתיים תוקן חוק הבטחת הכנסה,כך שבעלות על רכבלא תהווה עוד עילה לשלילה אוטומטית של הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
אתם מבינים את זה? לשופטים הנכבדים החולקים פה אחד, לא אכפת שאזרחים יהיו מובטלים או בטלנים או עבריינים או סתם עצלנים. ואין להם שום בעיה שיתנו קצבה שתאפשר לילדיהם לאכול גם אם הנ"ל מחזיקים רכב פרטי! אבל אם ההורים הללו לומדים תורה? על פשע כזה בית המשפט לא מוכן לעבור לסדר היום וילדיהם של אותם לומדים–ירעבו ללחם.
5.
אי אפשר שלא לצטט כאן את נאומו המדהים של ח"כ הרב גפני בכנסת, בהתייחסו לפסיקה הנוראה:
"אנחנו מדברים על הבטחת הכנסה שעליה דן בית-המשפט, על הקבוצה הכי חלשה בחברה הישראלית.הכי חלשהגם בין האברכים, מדובר על קבוצה שבה הילדים עניים. יש שם בעיה עם הלחם והחלב. בעיה אמיתית. אין אותה בשום חברה או בשום קבוצה בישראל.
"הממשלה הקודמת קיבלה החלטה, אני כבר אז טענתי שבג"ץ יפסול את החלטת הממשלה, בגלל שרוח הדברים בבית-המשפט העליון על אברכים, על לומדי תורה, בכלל על לימוד תורה בעם היהודי, ראוי לכל גינוי."
בשלב הזה עבר גפני לתקוף את אופי הפסיקה. "כל ההתנהלות שלהם בעניין הזה היא התנהלות שלבורים ועמי-ארצות. כל מה שמביא אליקים רובינשטיין בפסק-הדין על המשניות במסכת אבות, הוא מתעלם ממשניות אחרות. הוא מביא את הרמב"ם שאומר שכל אחד שיכול ללמוד תורה, לומד תורה ואיננו מחויב בתשלום מסים? הרמב"ם כותב את זה בסוף הלכות שמיטה ויובל. הוא מביא את הרמב"ם הזה, אליקים רובינשטיין, והוא מתחיל לעשות פלפול, להכניס פיל בחור של מחט, שכל תלמיד בישיבה, תלמיד צעיר, יכול להפריך את זה בשנייה אחת. שופט בית-המשפט העליון כותב שטויות. פשוט לא מתחיל, לא נגמר".
"מה הוא כן עשה? הוא לקח את הקבוצה הזאת, שהיאקבוצה לא גדולה, והפך את הילדים ליותר עניים. זה לא קבוצה שהפתרון לגביה יהיה שהם יצאו לעבוד, שהנשים תלכנה לעבוד. הרי זו קבוצה שהקריטריון שלא יהיה להם כלום. לא משכורת, לא דירה, לא נכס, לא רכב, כלום. זה הכול. זה לא שאפשר לשנות אותם, זה אפשר לעשות אותם יותר עניים. זה מה שהחליט בית-המשפט העליון", הוסיף גפני.
וכאן התייחס הרב גפנילפיסקה האחרונה בחוות דעתו של רובינשטיין, ואמר כי "החוצפה של אליקים רובינשטיין, שהוא כותב בסוף דבריו, אחרית דבר מראשיתו, שבאותו יום הוא היה בבית-הכנסת שהוא מתפלל יום-יום –שופט בית-המשפט העליון בפסק-דין כזה נורא ואכזרי, מספר את הסיפור הזה, לא מתבייש: באותו יום הלכתי לבית-הכנסת והגיע לשם מי שנראה כחרדי וביקש תרומה, ומישהו צעק לו: 'לך לעבוד'.
"שופט בית-המשפט העליון, שצריך להקפיד על קוצו של יו"ד: בדקת? אולי זה מתחזה? אולי הוא בכלל לא חרדי? והוא אמר שהוא צריך להתחתן, שלא קשור אליו הבטחת הכנסה. הבטחת הכנסה מדברת רק על משפחה נשואה עם שלושה ילדים. עניים, עניים מרודים. איזה בית-משפט אכזרי זה. איזה שופטים בבית-משפט עליון, ועוד אחד חובש כיפה (סרוגה).
"שופט בית המשפט העליון שלא מכיר בצערם של תלמידי חכמים, מה הפסק הזה בגרזן חדה לקחת ילדים שלא יהיה להם חלב בבוקר איזו אכזריות, איזו התנהלות. החצוף הזה רובינשטיין כותב את זה בפסק הדין החצוף הזה האכזרי הרשע…"
"הגזמת" קראו לו חברי הכנסת "זה שופט עליון".
ואני אומר יישר כוח הרב משה גפני. לא הגזמת. כי כל שבעת השופטים העליונים הללו שלא שווים שעה אחת של לימוד האברך שאת לחמם של ילדיו גזלו.
6.
דיברנו על סדום? אז נסיים בסיפור על ביקורו של אליעזר עבד אברהם בסדום,כשאחד המקומיים פצע אותו. לקחו את אליעזר לבית הדין, הדיין קבע כי על אליעזר לשלם לאיש שפצעודמי הקזת דם. מה עשה אליעזר? לקח אבן והטיח אותה בדיין. שאל הדיין "מדוע עשית זאת?" ואמר לו "את השכר שאתה חייב לי תשלם לתובע".
נניח, כמובן רק לצורך המשל, שמישהו היה לוקח אבן גדולה ושובר חלון של מכונית, לא לפני שהוא מוודא ששוטר נמצא בסביבה.
הוא כמובן ייעצר וייכלא ומשפחתו תהיה זכאית להרבה יותר מהבטחת הכנסה.
רק שיבדוק לפני כן שזה לא המכונית של משפחת רובינשטיין…
