הפגנת הסודנים התגלתה כהצלחה כבירה, אך אוי לה לאותה הצלחה.
ימים יגידו כיצד הצליחו לארגן בתוך כמה ימים עשרים אלף אריתראים וסודנים להפגנת ענק בתל אביב, אבל עובדה, זה קרה. הם הגיעו ומלאו את כיכר רבין (אם הם היו חרדים הייתי כותב "השחירו" אבל הם לא, לכן לא כתבתי).
וכמו שהם הצליחו הם לא נכשלו שנים. האזרח הישראלי ראה את הכיכר השחורה ואמר לעצמו "הופה, כעת זה באמת נראה מסוכן, לא חשבתי שהם כל כך הרבה".
גם הדוברים בהפגנה "הסבירו" מבלי משים לציבור הישראלי, מדוע צריכים לקחת רכבת אווירית ולהניח אותם בעדינות בין אוגנדה לטנזניה. שימו לב מה הם אמרו כדי לשכנע את הציבור הישראלי להשאיר אותם: "אנחנו רוצים שיתנהגו אלינו כמו בני אדם. מה, אנחנו נראים כמו חיות? אומרים עלינו שאנחנו עושים פשעים, אתם לא נותנים לנו אישור לעבוד אז מה עלינו לעשות?"
אתם הבנתם את זה?
לא פלא שהתפתחה חרושת בדיחות על ה"שביתה הסודנית". קחו אחת לדוגמא: "לישראלי אחד נגנב מכשיר פלאפון. בצהריים הוא קיבל אותו בחזרה עם פתק: מצטער, אנחנו שובתים חצי יום. הסודנים". מסתבר שעודף הצלחה מהווה לעיתים כישלון חרוץ.
2.
זוכרים את רצח אל-מבחוח בדובאי?
על פי פרסומים זרים, איזה 300 עובדי מוסד נסעו לחופשה בדובאי ועל הדרך העבירו לעולם שכולו רע, את אחד האנשים המסוכנים ביותר לישראל מוחמד אל מבחוח, שחטף ורצח את החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון הי"ד,לאחר מכן נמלט מהרצועה והיה איש הקשר בין החמאס לאיראן. הוא האיש שארגן ופיקח על הברחות רקטות, נשק, חומרי חבלה ומחבלים פלסטינים מאומנים מאיראן לרצועת עזה.
סוכני המוסד שככל הנראה האמינו ב"ביזנס אנד פלז'ר" (שילוב של עסקים עם הנאות) ובתוך שבוע מילאו בהמוניהם את דובאי ומבצע שכמו נלקח מהדמיון הרדימו אותו לנצח, לא לפני ש ה כ ר י ח ו אותו לספר כמה סיפורים לפני השינה…
אבל מה? סוכני המוסד המהוללים לא לקחו בחשבון דבר אחד.
דובאי מרושתת מצלמות כמו שבני ברק מרושתת בקופות צדקה. אין פינה שאין בה מצלמות, ובתוך פחות מחודש, לאחר ניתוח מדוקדק ומקצועי של המצלמות פרסמה משטרת דובאי תצלומים ושמות של 11 חשודים בחיסולו של אל-מבחוח. כל ה-11 הגיעו לדובאי בדרכונים אירופיים. תוך ימים אחדים התברר שחלק מהשמות הם של תושבי ישראל, בעלי אזרחות בריטית ואירית, שהכחישו כל מעורבות בחיסול, ביניהם שמו של אדם שנהרג במלחמת יום הכיפורים. לאחר ימים אחדים פרסמה משטרת דובאי עוד 16 שמות ותצלומים של חשודים בחיסולו של אל-מבחוח, שצולמו במצלמות האבטחה. לבקשת דובאי הוציא האינטרפול צווי מעצר נגד 27 החשודים ולבסוף עלה מניינם של המבוקשים ל-33 איש.
בימים אלה לא היה איש גאה ומאושר כמו דאחי חלפאן, מפקד משטרת דובאי. הוא עשה את זה, וקיבל על כך קרדיט בכל העולם.
אבל מה … לפתע נרשמה ירידה תלולה בתיירות לדובאי.
כל זאת למה? כי לבני אדם יש העדפה משונה שלא יצלמו אותם בלי ידיעתם, בעיקר לבני אדם שרוצים לנפוש להנאתם בלי שיטרידו אותם. הפרסום הגדול שעשה אדון דאחי חלפאן לאלפי המצלמות בדובאי הביא לבריחתם של מאות אלפי תיירים ולנזק בלתי הפיך לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הנסיכות.
דאחי חלפאן קיבל הוראה מגבוה להוריד פרופיל, ודובאי עצמה איבדה לפתע עניין בסיפור הפיקנטי הזה. ב-6 ביוני נעצר בפולין אחד מ"המבקרים הפעילים" בדובאי. ישראלי שהיה מצויד בדרכון גרמני מזויף. כל אחד אחר היה מוסגר לארץ בה נעשה הפשע ונאסר לשנים רבות. אבל דובאי אפילו לא ביקשה להסגיר אותו. האיש שוחרר וחזר לישראל….
דובאי עדיין מלקקת את פצעי המשבר התיירותי שלה ולמדה בדרך הקשה שהצלחה גדולה מדי עשויה להתגלות ככישלון חרוץ.
3.
אני משער שרבים מהקוראים קיבלו במהלך חייהם את העצה: "אל תתבלט יותר מדי". מאוחר יותר זה הפך ל"אל תנצנץ". כוונת האומרים היא, שבני אדם שמתבלטים יותר מדי, הם הראשונים לחטוף על הראש, הם הראשונים לקבל ביקורת, הם הראשונים להגיע לעימות בכל פעם שההנהלה מחליטה לעשות סדר…
כעת, בידקו את עצמכם ותגלו את הנתון הבא: אם אתם בני אדם שאוהבים מטבעכם להתבלט, הרי שלא הצלחתם, גם אם ניסיתם, לקיים את העצה הנבונה הזו, ואם אתם בני אדם שקטים וצנועים מטבעכם, לא הייתם צריכים לעיצה הזו מלכתחילה.
למרות שידעתי את העובדה הזו, אני ממשיך לייעץ לבחורים טרם לכתם לישיבה קטנה להשתדל, לפחות בהתחלה, לא להתבלט יתר על המידה. הבקשה היא לא לתמיד, כי אם רק לגבי החדשים הראשונים. אני חייב להודות שזו עצה שלא יושמה כמעט מעולם. אם אני לא הצלחתי ליישם אותה אז מדוע שהם כן.
בסופו של דבר, בני אדם הם מי שהם. קשה לשנות טבע. ובשורה התחתונה, אנשים שאוהבים להתבלט מבינים בשלב מסוים שהם משלמים מחיר על כך. רובם גם מוכנים לשלם. המיעוט נוהג להתבכיין על מר גורלו, אל תרחמו עליהם. להתבכיין זו גם דרך טובה כדי להתבלט.
4.
מצד שני, יש את אלה ש"אל תתראו" זה המוטו היחיד שלהם. הם פוחדים מעין הרע, מקנאה, ממס הכנסה, מהמשטרה, ממשרד הפנים, מהשב"כ, מהשכנים, מהידידים, ואפילו מהמשפחה הקרובה. הם יתאוננו על מר גורלם כדי לגרום לציבור לחשוב שמר גורלם.
חשוב לציין שאיני מדבר על בכיינים מקצועיים שנהנים מעצם הסיטואציה בה הכל מרחמים עליהם, אלה הם אנשים מאושרים ומשוחררים מכל פחד, כולל הפחד להתבכיין… אלה גם נופלים בקלות כשהם מייבבים על כך ש"כל השוכרים בדירות שלי סוחטים אותי על הוצאות, מזגן, נזילות, אין לי חיים" אלה אנשים רגילים עם תחביב מוזר.
אני מדבר על אנשים ש פ ו ח ד י ם! רועדים מכך ששמם יופיע באיזו מקום, שמישהו ידבר אודותם, מישהו יחשוב עליהם משהו רע או חלילה, גרוע מזה, משהו טוב.
האמת שלפני שבועיים כתבתי על אחד כזה, שאינו מחזיק אפילו חשבון בנק, אבל רובם כן מחזיקים, אך לא רוצים בשום אופן להיתקל ברשויות בשום פנים ואופן. הם לעולם לא ילכו לחברות בסגנון "זכותי" כי הם בטוחים שאם יבקשו ממס הכנסה משהו – מס הכנסה יבקש מהם בחזרה. הם יצהירו על רכישת מסטיק במסלול האדום ובלבד שלא יתפסו אותם עם העטיפה.
הם יקנו רכב עם מדבקה של השכרה… ולא על שמם… הם לא יכתבו מכתבים למערכת ואם כבר, אז בשם בדוי. לאחר מכן יתקשרו למערכת לבקש לשנות את השם הבדוי.
5.
ולסיום תובנה לא נעימה אבל מה לעשות, חשובה עד מאוד.
התחלנו עם הסודנים והאריתראים, על ההצלחה שלהם שאין כישלון ממנה. ניסיתי להימנע מזה אך קשה שלא להביא את זה אלינו. אם יש ציבור שהצליח להפחיד מפניו יותר מהעובדים הזרים, הרי זה אנחנו, הציבור החרדי. ולנו, בניגוד להם אין שום ארגון שיגן עלינו שיתרה במי שמשתלח בנו, או שיפעל לטובתנו במקרה שיפעלו כנגדנו.
אומרים שהפגנת המיליון מול בית המשפט הביאה לעלייתו המטאורית של טומי לפיד. עלינו לקחת בחשבון שכשאנחנו מתקבצים בהפגנה או חלילה בהלוויה, יש לזה משמעות. זה מפחיד אותם. כלומר, הם מפחדים גם ככה בגלל טונות של השתלחויות ושטיפת מוח שלילית, אבל כמות השנואים מעצימה את איכות השנאה והפחד.
זה לא ימנע מאיתנו להתנגד לגזרות קשות אם יוטלו, הכל על פי הכוונתם של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה בנשיאותו של מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, אך עד שיוטלו, שווה לחשוב היטב, אם הפגנה, זה מה שיגרום להם לבטל את גזרותיהם, או דווקא לגזור…
