אני מתמודדת עם תופעה מוזרה.

בעלי הוא בן אדם מקסים, כשרוני בכל קנה מידה, אהוב על כולם, כריזמטי ובעיקר מוערך, ואף אחד לא מאמין וגם לי לקח זמן להבין שהדימוי עצמי שלו שואף לאפס!!!

ואיך אני יודעת?

אני שומעת ממנו לפחות פעם ביום את אחד המשפטים: טוב, אני לא צריך להתייחס אליו/ הוא סתם מתלהב/ הוא משדר תחושה שהוא עושה לי/להם  טובה/ הרגשתי שהוא מסתכל עלי מלמעלה  ועוד…

ובאמת האנשים טובים, שואלים מהתענינות ולא מהתנשאות, ביישנים ולא סנובים, אדיבים ולא מתגאים.

אם אני מבקשת משהו ,נגיד אני אומרת "הי אין מה לאכול, צריך לעשות קניות" הוא יכול להגיב "אני לא אשם" או להתקיף "מה , את לא יכולה ללכת לקנות, רק אני צריך לעשות הכל?"

בקיצור המון התגוננות לשווא, פגיעות יתר בצורה לא רגילה ולא מובנת.

ואני באמת אישה טובה :>, לא מתלוננת ובאמת מעריכה אותו ולא מפסיקה לציין באזניו זאת.

אבל בלי תוצאות דרמטיות.

הבו עצה!