שְׁמִי רְאוּבֵן. אֲנִי בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וָחֵצִי, וּבְחָדָשׁ אֱלוּל אֶחְגֹּג אֶת בַּר הַמִּצְוָה. רָצִיתִי לְסַפֵּר לָכֶם אֶת סִפּוּרֵי, שֶׁהוּא סִפּוּר נֵס. כְּדֵי לְסִפְרוֹ אֲנִי צָרִיךְ לַחֲזֹר שְׁנָתַיִם אֲחוֹרָה.
אָנוּ גָּרִים בַּמּוֹשָׁב לְיַד צְפַת. יֵשׁ לָנוּ לוּל תַּרְנְגוֹלוֹת. כְּשֶׁמַּגִּיעִים אֵלֵינוּ בְּנֵי דּוֹדִים מֵהָעִיר לְבִקּוּר, הֵם מִתְלַהֲבִים מְאוֹד. אֲנִי לֹא מִתְלַהֵב, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רָגִיל לָזֶה.