ילדים מספרים על עצמם 3 – חיים ולדר

שְׁמִי אֵלִי. אֲנִי גָּר בְּחֵיפָה וְלוֹמֵד בְּכִתָּה ז'. אֲנִי יֶלֶד רָגִיל, לֹא שֶׁקֶט וְלֹא רוֹעֵשׁ, אֲנִי נָמוּךְ מְעַט וְרָזֶה, וְיֵשׁ לִי עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת. בְּכָל שַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם, מֵאָז הֱיוֹתִי בְּכִתָּה ג', אֲנִי נוֹהֵג לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִלְמֹד קְצָת עִם חַבְרֵי, וּלְאַחַר מִכֵּן לְטִיל וּלְפַטְפֵּט. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים ל"מְעוֹנוֹת גְּאֻלָּה". זוֹהִי שְׁכוּנָה יָפָה שֶׁנִּמְצֵאת מֵעַל שִׁכּוּן "וִיזְנִיץ", וּבְמֶרְכָּזָהּ גַּנָּהּ נֶחְמָדָה, מִמֶּנָּה נִמְתָּח שְׁבִיל הַיּוֹרֵד וּמַגִּיעַ עַד לְשִׁכּוּן. כְּשֶׁהָיִיתִי בְּכִתָּה ד', גִּילֵנוּ לָרִאשׁוֹנָה אֶת הַמְּעָרָה.