ילדים מספרים על עצמם 6 – חיים ולדר

שְׁמִי אוּרִיאֵל. אֲנִי בֶּן 12 וּמִתְגּוֹרֵר בִּירוּשָׁלַיִם. זֶה זְמַן רַב מְאִיצִים בִּי קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים לִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי "לַיְּלָדִים מִסְּפָרִים" הֵם אוֹמְרִים ש "אֵין הַרְבֵּה סִפּוּרִים כְּאֵלָה". הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב, וְתִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמְכֶם. לִפְנֵי שֶׁאֲסַפֵּר אֶת סִפּוּרֵי, עָלַי לְהַקְדִּים וּלְסַפֵּר דָּבָר שֶׁלֹּא קָשׁוּר לִסְפֹּר בִּכְלָל. מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר "הַצַּלָּף" זֶהוּ סִפּוּר עַל יֶלֶד שֶׁיָּדַע לִקְלֹעַ גּוֹגוֹאִים לְכָל יַעַד שֶׁהִצִּיבוּ בְּפָנָיו, וְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם כְּיֶלֶד הָגוּן וְיָשָׁר. אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי צַלָּף כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לִקְלֹעַ 99 מִתּוֹךְ 100 גּוֹגוֹאִים, אֲבָל חַבְרֵי אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִי יָד טוֹבָה בִּקְלִיעָה. "יָד לוֹהֶטֶת" הֵם קָרְאוּ לְזֶה, לְהַבְדִּיל מ "יָד קָרָה" שֶׁתָּמִיד מְפַסְפֶסֶת.