קוראים לי צביקי גרין – חיים ולדר

צביקי גרין הוא בנו של עסקן חרדי פוליטי, העובר לארצות הברית יחד עם הוריו ואחותו הצעירה, בשל שליחות אליה נשלחה המשפחה. צביקי נתקל בקשיים, מצליח להתגבר עליהם ולבסוף חוזר לארץ, שם הוא שוב נתקל במציאות בעייתית, רוויית עלילה מעניינת ואפילו מותחת. הסיפור מסתיים בבר המצווה של צביקי ובתחילת לימודיו בישיבה.

~~₪65.00~~ ₪61.75

המלאי אזל

שתפו את הספר

קוֹרְאִים לִי צְבִיקִי גְּרִין. אֲנִי הוּא הַנַּעַר, שֶׁעָלָיו שְׁמַעְתֶּם וּקְרָאתֶם בְּקֶשֶׁר לָאֵרוּעַ הַמַּפְחִיד שֶׁל תְּפִיסַת בְּנֵי הָעֲרֻבָּה ב"כַּלְבּוֹ סִינְגְּלֶר" בִּירוּשָׁלַיִם. הַסִּפּוּר עַצְמוֹ הוּא נָכוֹן, רַק שֶׁהִתְפַּרְסְמוּ מִסְפַּר הַגְזָמוֹת. לֹא חָדַרְתִּי אֶל הַכֹּלְבּוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרַי, כִּי אִם נִקְלַעְתִּי אֵלָיו בְּדִיּוּק בְּעֵת הַהִשְׁתַּלְּטוּת, מִבְּלִי שֶׁהָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת לִבְרֹחַ. גַּם אֵין זֶה נָכוֹן שֶׁחָלַצְתִּי לְבַדִּי אֶת בְּנֵי הָעֲרֻבָּה. בְּסַךְ הַכֹּל עָזַרְתִּי מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאֵי לְכוֹחוֹת הַמִּשְׁטָרָה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַחוֹטְפִים. לֹא פָּעַלְתִּי בְּכֹחַ אֶלָּא בֵּקֶר רוּחַ. אֵינִי גִּבּוֹר כָּזֶה גָּדוֹל. פָּשׁוּט הָיִיתִי שָׁם וּפָעַלְתִּי בְּלֵית בְּרֵרָה. חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַדְּבָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלַי הָיוּ הַמְצָאוֹת שֶׁל עִתּוֹנָאִים וּסְתָם אֲנָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הִכִּירוּ אוֹתִי עַד לְאוֹתוֹ אֵרוּעַ. בְּכַוָּנָתִי לְסַפֵּר אֶת הַפְּרָטִים הַמְּלֵאִים וְהַמְּדֻיָּקִים שֶׁל הַפָּרָשָׁה, אַךְ לִפְנֵי כֵן, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ אֵיךְ נִקְלַעְתִּי לְשָׁם, וְכֵיצַד נָסְכוּ בִּי מִשָּׁמַיִם אֹמֶץ וְקַר רוּחַ לְהִתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ אֵרוּעַ כְּפִי שֶׁהִתְנַהַגְתִּי, עָלַי לָלֶכֶת עֶשֶׂר שָׁנִים אֲחוֹרַנִּית, אַל יַלְדוּתִי. אֶל הַשִּׁנּוּיִים וְהַקָּשִׁים הָרַבִּים שֶׁעָבַרְתִּי בְּחַיַּי. רַק אָז תָּבִינוּ, שֶׁאֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם, וְכִי כָּל אוֹתָם קְשָׁיִים וּמַהְפָּכִים שֶׁעָבַרְתִּי מֵאָז שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי, נוֹעֲדוּ לְחַשֵּׁל אוֹתִי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְסַיֵּעַ לְהַצָּלַת שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּסַכָּנַת מָוֶת, וּבָהֶם אֲרִיאֵל, חַבְרֵי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. נוֹלַדְתִּי בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, בָּהּ גַּרְתִּי רַב חַיַּי. הַיּוֹם כְּבָר אֵינִי גָּר בָּהּ, אַךְ יֵשׁ לִי זִכְרוֹנוֹת רַבִּים מִמֶּנָּה. בַּזִּכָּרוֹן הָרִאשׁוֹן הָיִיתִי בֶּן 3. הָלַכְתִּי עִם אָבִי בָּרְחוֹב. הֲמוֹן אֲנָשִׁים הָיוּ שָׁם. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁיֶּלֶד קָטָן עָמַד בְּפֶנֶת הָרְחוֹב וְזָעַק לְכֻלָּם "הַרְבֵּה נַחַת". אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב, שֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת אָבִי מַדּוּעַ הוּא צוֹעֵק כָּךְ. אָבִי הִסְבִּיר לִי, שֶׁהַיֶּלֶד רוֹצֶה לִמְכֹּר "עַרְבִי נַחַל" לַסָּכוּת, עַרְבוּת הַגְּדֵלוֹת לְיַד נַחַל. לֹא הֵבַנְתִּי, מַדּוּעַ יֶלֶד קָטָן מוֹכֵר עַרְבוּת. יְלָדִים צְרִיכִים לְשַׂחֵק, לֹא לִמְכֹּר עַרְבוּת, אָמַרְתִּי לְאַבָּא שֶׁלִּי אָז, וְהוּא הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט מוּזָר. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁרִחַמְתִּי עַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן, בִּגְלַל שֶׁאַף אֶחָד לֹא קָנָה מִמֶּנּוּ שׁוּם עַרְבֵי נַחַל, לַמְרוֹת שֶׁהוּא צָעַק וּבִקֵּשׁ וְנִרְאֶה קְצָת עָצוּב. הַמָּקוֹם נִרְאֶה סַסְגּוֹנִי וְעַלִּיז, אֲנָשִׁים צָעֲקוּ, וְהִתְמַקְּחוּ, וְרַק אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן, שֶׁלֹּא מָכַר שׁוּם עַרְבוּת, וְהֶחְלַטְתִּי מִיָּד שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶמְכֹּר "עַרְבִי נַחַל" אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עָצוּב. אֲנִי זוֹכֵר גַּם זִקְנָה אַחַת, שֶׁהָיְתָה שְׁכֵנָה שֶׁלָּנוּ בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן. אָז חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא בַּת מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיוּ לָהּ הָמוֹן קְמָטִים וְהַרְבֵּה מֶרֶץ. הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתָהּ זְמַן רַב וּמִתְבּוֹנֵן. אֵינִי זוֹכֵר מִי הֵבִיא אוֹתִי אֵלֶיהָ. מֵעוֹלָם לֹא שְׁאַלְתִּיהָ לִשְׁמָהּ. רַק יָשַׁבְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי אֵיךְ מִלְּאָה אַרְגָּזִים בְּעוּגוֹת, בְּבִיסְקְוִיטִים וּבְבַקְבּוּקִים. הִיא אָמְרָה, שֶׁהַמִּצְרָכִים הָאֵלֶּה הֵם צְדָקָה לַעֲנִיִּים. בְּאוֹתוֹ יוֹם הֶחְלַטְתִּי לְהַכְנִיס לְקֻפַּת הַצְּדָקָה שֶׁבְּבֵיתֵנוּ בִּיסְקוֹטִים וּבַקְבּוּקִים. אַחֲרֵי הַבִּיסְקְוִיט הַשֵּׁנִי רָאֲתָה אִמִּי וְצָעֲקָה עָלַי. הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי מִי לָמַד אוֹתִי לַעֲשׂוֹת כָּךְ. אֲנִי לֹא סִפְרָתִי לָהּ, בִּגְלַל שֶׁלֹּא רָצִיתִי לְהַלְשִׁין עַל הַזְּקֵנָה, שֶׁדַּוְקָא נִרְאֲתָה לִי אִשָּׁה טוֹבָה. רַק הִבַּטְתִּי בָּהּ, בְּאִמָּא שֶׁלִּי, וְלֹא אָמַרְתִּי דָּבָר. זְכוּרִים לִי מִסְפַּר מִקְרִים, בָּהֶם אִחַרְתִּי לָשׁוּב הַבַּיְתָה בִּגְלַל מַשֶּׁהוּ שֶׁרִתֵּק אוֹתִי. בִּמְיֻחָד פַּעַם אַחַת שֶׁהִתְעַכַּבְתִּי לְיַד מַשָּׂאִית שֶׁפָּרְקָה סְחוֹרָה בַּמָּנוֹף. שָׁעוֹת רַבּוֹת עָמַדְתִּי וְהִבַּטְתִּי וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב לַלַּיְלָה הַיּוֹרֵד. נִדּוֹת מִשְׁטָרָה רַבּוֹת חַפְּשׂוּ אוֹתִי אָז. וּכְשֶׁאַחַת מֵהֶן עָצְרָה לְיָדִי וּשְׁנֵי שׁוֹטְרִים שֶׁקָּפְצוּ מִמֶּנָּה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהִכָּנֵס לְנַיֶּדֶת, אָמַרְתִּי לָהֶם בִּתְמִימוּת כִּי הַמַּשָּׂאִית עָדִין חֲצִי מְלֵאָה. לֹא אֶשְׁכַּח אֶת מַבָּטֶיהָ הַמֻּדְאָג שֶׁל אִמִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹטְרִים הַבַּיְתָה. שָׁמַעְתִּי אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לָהּ כִּי אֲנִי "עַצְמָאִי מִדַּי", מִשְׁפָּט שֶׁעָתִיד הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּחַיַּי. אֵינֶנִּי זוֹכֵר כִּמְעַט שׁוּם גַּן יְלָדִים שֶׁבְּקַרְתִּי בּוֹ פְּרָט לְגַן אֶחָד. אֵינִי זוֹכֵר הֵיכָן הָיָה. אֲנִי זוֹכֵר רַק שֶׁהָיָה לִי טוֹב בּוֹ, חוּץ מִפַּעַם אַחַת, כְּשֶׁגַּנֶּנֶת מַחֲלִיפָה שֶׁבִּכְלָל לֹא הִכִּירָה אוֹתִי, הֶעֱמִידָה אוֹתִי בַּפִּנָּה. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַבְּדִידוּת שֶׁחַשְׁתִּי אָז. עָמַדְתִּי צָמוּד לַקִּיר וּבָכִיתִי, עַד שֶׁאֲהוּבָה הַמְּנַגֶּנֶת בִּקְּשָׁה מִמֶּנָּה לוּתֶר לִי. עַד סוֹף יְמֵי אִזְכּוּר אֶת אֲהוּבָה, שֶׁעָזְרָה לִי, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי זֹאת אֲהוּבָה וְהֵיכָן הִיא גָּרָה. לְמַעֲשֶׂה, אֵינִי זוֹכֵר כֵּיצַד נִרְאֲתָה, פְּרָט לְכָךְ שְׁהִיָּתָהּ" מְאוֹד גְּדוֹלָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָאָקוֹרְדְּיוֹן הָעֲנָק שֶׁלָּהּ נִרְאֶה עָלֶיהָ קָטָן מְאֹד. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁפַּעַם לָקַח אוֹתִי אָבִי לְבִנְיָן אֶחָד. "כָּאן תִּלְמַד בִּשְׁמוֹנָה הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת" אָמַר לִי. זֶהוּ בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ. 'תִּינוֹק בּוֹרֵחַ מִבֵּית סִפְרוֹ', הוֹסִיף וְצָחַק, "אֲבָל אַתָּה תִּהְיֶה תַּלְמִיד טוֹב, נָכוֹן? "אֵינִי תִּינוֹק, אַבָּא " אָמַרְתִּי לוֹ. "תִּינוֹק הַכַּוָּנָה לַיֶּלֶד קָטָן" הִסְבִּיר לִי אַבָּא, וְזוֹהִי אִמְרָה יְדוּעָה שֶׁל חז"ל". "אֲבָל אֵינִי תִּינוֹק, אַבָּא" אָמַרְתִּי שׁוּב, וְאַבָּא שׁוּב הִתְבּוֹנֵן בִּי בְּאוֹתוֹ מַבָּט מוּזָר וְאָמַר: "כֵּן, גַּם אֲנִי חוֹשֵׁב כָּךְ". לְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף: "צְבִי, אַתָּה יֶלֶד חָכָם, אוֹ סְתָם עַקְשָׁן?" אָבִי הוּא הַיָּחִיד שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא לִי "צְבִיקִי".