לב לב לב, לא כדאי להעלב!

חֶדְוָה הִיא יַלְדָּה גְּדוֹלָה שֶׁכְּבָר הוֹלֶכֶת לְגַן חוֹבָה. בַּגַּן הִיא לוֹמֶדֶת, מְצַיֶּרֶת וּמְשַׂחֶקֶת. אֲבָל הַרְבֵּה פְּעָמִים קוֹרֶה שֶׁבַּגַּן הִיא גַּם נֶעֱלֶבֶת.. כִּי בַּגַּן קוֹרִים לִפְעָמִים דְּבָרִים לֹא מַמָּשׁ נְעִימִים. יוֹם אֶחָד הֶחֱלִיטוּ הַחֲבֵרוֹת לְשַׂחֵק בְּמַלְכָּה וּנְסִיכוֹת. הֵן אִרְגְּנוּ לְעַצְמָן בְּפֶנֶת הַבֻּבּוֹת אֶת אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. פָּרְשׁוּ מִפֹּה עַל הַשֻּׁלְחָן, קָשְׁטוּ כִּסֵּא עֲבוּר הַמַּלְכָּה וְיָצְרוּ כְּתָרִים וְשַׁרְבִיטִים. כָּל הַיְּלָדוֹת רָצוּ לִהְיוֹת הַמַּלְכָּה.