ילדים מספרים על עצמם 8

שְׁמֵי יִשְׂרָאֵל. אֲנִי בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וּמִתְגּוֹרֵר בְּאַשְׁדּוֹד. הַסִּפּוּר שֶׁלִּי הוּא עַל מְדוּרַת ל"ג בֶּעָמָר הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיְתָה לָנוּ. בְּעֶצֶם, הוּא מַתְחִיל כְּבָר בְּזוֹ שֶׁהָיְתָה בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה. כְּמוֹ בְּכָל שְׁכוּנָה, גַּם אֶצְלֵנוּ יֵשׁ מִדֵּי שָׁנָה מְדוּרָה לְיַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי טִפּוּס שֶׁאוֹהֵב לְאַרְגֵּן דְּבָרִים, אָסַפְתִּי אֶת חַבְרֵי מִיָּד לְאַחַר הַפֶּסַח וְאָמַרְתִּי לָהֶם: "הַשָּׁנָה מְקִימִים מְדוּרָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִשְׁכַּח".