התחושות שלי

חשׁכועס הַחַיְכָן: הוּא הָיָה יֶלֶד רָגִיל כְּמוֹ כָּל הַיְּלָדִים. וְהוּא גָּר בַּבַּיִת בְּאֶמְצַע הַשְּׁכוּנָה. בַּיִת רָגִיל כְּמוֹ כָּל הַבָּתִּים. וְהַשְּׁכוּנָה הָיְתָה בְּאֶמְצַע עִיר. עִיר רְגִילָה כְּמוֹ כָּל הֶעָרִים. וּבַשְּׁכוּנָה הָיָה בֵּית סֵפֶר בּוֹ לָמְדוּ הַיְּלָדִים. וְגַם הוּא לָמַד בְּבֵית הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְכָל הַיְּלָדִים קָרְאוּ לוֹ חִשְׁכוֹעֵס. חְשָׁכוֹעֵס שָׂנֵא עַד מְאוֹד אֶת הַכִּנּוּי חשׁכועס. הוּא לֹא רָצָה שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ כָּךְ. הוּא פָּשׁוּט הָיָה מַתְחִיל לִכְעֹס מַהֵר מְאוֹד. הוּא לֹא בָּחַר בַּשֵּׁם הַזֶּה. הוּא הָיָה הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָדֹם מֵרַב כַּעַס כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ הָיָה קוֹרֵא לוֹ כָּךְ. בֹּקֶר אֶחָד יָשְׁבוּ הַתַּלְמִידִים בַּשִּׁעוּר בְּבֵית הַסֵּפֶר. זֶה הָיָה שִׁעוּר רִאשׁוֹן עַל חַג סֻכּוֹת. הַמּוֹרֶה כָּתַב עַל הַלּוּחַ "אֶתְרוֹג". הַמּוֹרֶה הִסְתּוֹבֵב אֶל הַכִּתָּה וְשָׁאַל- "מִי יוֹדֵעַ מָה כָּתַבְתִּי עַל הַלּוּחַ?" הַיְּלָדִים הִצְבִּיעוּ כְּשֶׁהֵם מְרִימִים אֶת יְדֵיהֶם גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה. "הַמּוֹרֶה! הַמּוֹרֶה!" קָרְאוּ. חִשְׁכוֹעֵס לֹא הִצְבִּיעַ וְלֹא הֵרִים יָדוֹ כְּלָל.