אנשים מספרים על עצמם 8 – חיים ולדר

נולדתי למשפחה חילונית במושב קטן בצפון הארץ, כשלושה קילומטרים מרכס הרי הכרמל. כל נושא היהדות והדת מעולם לא תפס אצלי מקום רב. יהדות , מבחנתי הייתה רימון בראש השנה ומצות בפסח. ביום כיפור אבי נהג לצום והורה לכולנו לעשות כך, אחותי טענה כי אינה רואה סיבה שלא לאכול יום שלם לשם הפגנת לאומניות, אמי הצהירה שהיא צמה (ואחותי ואני פקפקנו מדי שנה באמינות ההצהרה.) ואני – השתדלתי שלא יראו.. בבעלות משפחתנו חוות סוסים שאבי רכש וגידל, ובעוד חבריי למושב רכבו על אופניים, אני תמיד הופעתי בחברת סוסי פוני. לאחר מכן, כשגדלתי מעט, עברתי לרכיבה על סוסים גדולים יותר כמו "ליפיצאנר". כשהתגייסתי לחטיבת גולני, קנה לי אבי סוסת "קוואטר סוראל" צעירה וגבוהה במיוחד, שממנה כמעט לא ירדתי, ומטעמים לא נהירים קראנו את שמה "גלוריה". במושב שבו אני גר, מתגוררים גם אחותה של אימי ובעלה, יגאל בנם, נולד כשלושה חודשיים אחרי, ומטבע הדברים היינו חברים טובים ביותר.