בס"ד

שלום הרב,

הייתי רוצה לשאול, בני בן 4 וקצת. והגננת מדווחת שהילד בקושי מדבר בגן, נמנע מחברה ומפעילויות, לא פונה אליה ובד"כ נראה חולם.

במצבי תסכול בגן מגיב בזריקת או שמיטת חפצים או הכאה. אבל בדרך כלל לא מגיב. מנותק.

בבית הוא ילד עליז ותוסס מדבר (יש לו שיבושי הגייה תקניים לגילו) יצירתי וסקרן,

מדבר בחברת בני גילו במשפחה, וגם עם המבוגרים (המוכרים לו מהיומיום).

הוא לא בקצב של הגן מבחינה לימודית, אבל הוא יליד דצמבר ואני מתכוונת להשאיר אותו שנה בגן בכל מקרה, אז אני לא דוחפת אותו .

אבל בבית ניכרים פערים גם ברמה הלימודית. הילד מפגין יכולות יותר ממה שהוא מוכן להראות בגן,

הגננת מופתעת שאני מספרת לה שהוא מצייר ציור מכוון, מנסה לכתוב את שמו מהזיכרון ומצליח חלקית, מזהה פונולוגית ומשייך לאות הנכונה,

פשוט ילד אחר.

מה עושים? יתכן שאין לו אמון בגננות ומעבר למקום אחר יעזור לו?

היא רוצה שנעביר אותו לגן קטן ואני רוצה אותו בחברה רגילה, לא לנצח הוא יוכל להסתגר חברתית.

הוא באבחון במכון להתפתחות הילד ואובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות)

איך מטפלים?

מתחננת לעזרה!