יצא לי לשמוע אותך אומר שאינך רואה בזה בעיה שילד בא לישון עם הוריו, ולהפך יש בזה גם דברים טובים, רציתי לכתוב לך מנקודת מבטי ומנסיון, בבתי הבכורה באמת לא הקפדתי ע"כ שהיא תבוא לישון איתנו, אך שציפתי לעוד ילד הדבר כבר נעשה בלתי אפשרי, והייתי חייבת לגמול אותה מזה, וזה היה פשוט קשה מאד, כל לילה היה מאבקים שהיא רוצה לישון רק בכרית של אמא, ככה עשינו מאבק קשה שכל פעם שהיא קמה הלכנו לשבת לידה במיטה עד שהיא תרדם והדבר הסב לנו ולה קושי רב, ולקח המון זמן עד שנגמלה מכך. בילדה השניה שלי בכלל לא נתתי אופציה כזאת לישון עם ההורים, פה רציתי  להגיד את מה שזה גורם לילד ולהורים, 1. תלות בהורים שכל פעם שהוא מתעורר הוא חייב לראות שההורים שלו לידו, ואם לא הוא חרד מכך, 2.גורם לילד לשינה לא רצופה ומימלא פחות איכותית. 3.הילד לא לומד להרדם לבד תמיד חייב שיסיעו לו להרדם. להורים הדבר גורם לשינה קטועה לכאבי גב לחוסר פרטיות וכו …. ואציין שבילדתי השניה בכלל לא היה לי מאבק ע"ז זה היה ברור מאליו שלכל אחד יש את המיטה שלו. והשינה ככה הרבה יותר רגועה ואיכותית. אני חושבת שאם ילד מקבל את כל תשומת הלב שלו במשך היום את היחס הטוב ממהורים בשעות שהוא ער חום ואהבה וכל מה שצריך, אינו צריך לישון עם הוריו כדי למלא כל מיני חסכים… אפשר להסביר לילד שיש חדר ילדים ויש חדר הורים ובלילה אבא ואמא צריכים לישון כדי שיהיה להם כח. וגם הילדים. מדהים עד כמה ילדים קולטים את מה שמסבירים להם, תמיד מחפשים עצות מסביב אבל תכלס אפשר לחשוב על הדברות עם הילד מלב אל לב הוא קולט מצוין .אפילו יותר טוב מאיתנו הגדולים. בכל אופן רק רציתי להעלות את דעתי בנושא, מכיון שכאן זה פורום וכתבת שהיית שמח שיעלו נושאים לדיון, ולא חלילה באתי לחלוק עליך ועל חכמתך שהיא רבה מאד .