לפני שאומר את עצתי , אספר לקוראי הפורום על תיאוריית "ילד פיצוץ" לה אני מתנגד בכל תוקף.
מייסד השיטה ד"ר רוס גרין פיתח גישה חדשה ו"הומאנית", לטיפול בילדים מפונקים, עקשנים ומניפולטיביים שכל ניסיון לסרב לרצונם גורם להתפרצות חסרת שליטה עד שהם משיגים את מטרותיהם.
העקרונות הבסיסיים של השיטה שלו הם:
צמצום העוינות בין הילד למבוגרים
צפיית מצבים שבהם הילד עשוי "להתפוצץ"
יצירת סביבה "נוחה למשתמש", שבה יש פחות סבירות לפיצוצים
התמקדות בתקשורת ובפתרון בעיות, ולא בשכר ועונש.
במילים אחרות, תרשו לי פרשנות קטנה וקולעת: "תיכנעו". אפילו אלת תגיעו איתו למצב בו יכעס עליכם חלילה… ואם זה קרה והוא התפוצץ עליכם תפצו אותו וחלילה לא תשמשו בעונשים.
***
ואני אומר לכם: אל תנסו את זה בבית כי השיטה הזו נחלה כישלון חרוץ. היא רק החלישה את ההורים והגבירה את הדרישות והפיצוצים. זה מה שהיא עשתה.
לפעמים נדמה שמקבלים כמה רגעים של שקט אבל באמת מה שמקבלים זה טרור וסחטנות שאינם נגמרים ורק נלמדים אצל הילדים האחרים.
תכניסו את זה טוב טוב לראש: כניעה לטרור סחטני(גם מדיני גם עסקי וגם משפחתי) לעולם אינה מפסיקה אותו. להפך. היא מגבירה אותו עוד ועוד, עד להשגת כל היעדים וגם לאחר מכן תמשיך ההתנהגות האלימה/הטרוריסטית/הסחטנית, רק מההרגל ולצורך ההנאה שבדבר. כי מי שמתרגל לפגוע באלה שמיטיבים איתו מאבד את המצפון שלו וכבר אינו יכול להיגמל מזה.
השיטה היחידה היא שיטת החינוך היהודית "שמע בני מוסר אביך" "חוסך שבטו שונא בנו" כמובן תוך התחשבות בכלל "חנוך לנער על פי דרכו".
ואך יטעו לחשוב ש"על פי דרכו" זה להיכנע לאלימות ולסחטנות. כי לעודד את דרכו הרעה זה לא "חנוך לנער" אלא ההפך הגמור.
***
הדרך היחידה להתמודד עם ילד פיצוץ היא להקפיד בדברים הבאים:
1. שלא ירוויח מהתנהגות רעה
2. שיפסיד מהתנהגות רעה
3.שזה ייעשה ללא מכות וללא צעקות
4. לא להיכנס בשום פנים ואופן לוויכוחים. אומרים וזהו.

איש לא מדבר על להיכנס במישהו!!!!
יש להיסחט ויש שלא להיסחט
אלימות באמת לא פתרה שום דבר בעולם ולכן אין להיכנע לאלימות של ילד
מצד שני אלימוצת לא פתרה שום דבר לכן אין להגיב באלימות כלפי אלימות של ילד

אנחנו מדברים על שיטת ההתנגדות הבלתי אלימה שאומרת: אנחנו לא נהיה אלימים ולא נהיה פוגעים אך לעולם לעולם לא ניכנע לאלימות ולפגיעה

אין ילד שמניעת פרוולגיות לא תדבר אליו. הוא יעשה את עצמו כאילו לא אכפת לו – ויכול להיות שברגע הכעס באמת לא אכפת לו, אבל כשיגלה שהוא מפסיד את החפצים שלו לאחיו ומפסיד חוויית כמו אירועים משפחתיים פתאום יפול לו האסימון.

(לא עונש מידי, כשהוא עדיין רותח, עונש בהשהייה – לא תבוא מחר לחתונה של…)

מה שהכי חשוב אצל הילדים הללו שברגע ביצוע "גזר הדין" יבינו את הקשר בין המעשה שלהם לעונש. אתה לא מגיע\מקבל כי אתמול התפרעת\חטפת\הכאת\נשכת…

עד שתיווצר התנייה – אני משתולל = אני מפסיד.

אל תפחד להחזיק רשימה של עונשים רלוונטיים עליהם חשבת מראש (הגעה לברית של בן דוד, החרמת אופניים, ממתקים של שבת)

לאיים פעם אחת בלבד ולקיים עם הסבר נלווה.