הטור שפורסם כאן בשבוע שעבר נפתח בסיפור קוריוזי על מיליארדר שהעדיף לשבת שנה תמימה במאסר ובלבד שלא לשלם מיליון שקל קנס בטענו, כי הוא "במצב כלכלי שאינו מאפשר לו כעת לתת את הסכום הנ"ל". (להזכירם, הוא היה שווה שתי מיליארד שקל בעת שכתב את הדברים).
בעקבות הטור התקשר אלי איש עסקים, שמכיר את האיש ואת הסיפור מקרוב. הוא סיפר לי שהאיש השקיע, משקיע, וכנראה ישקיע את כל הונו רק במניית טבע. משנות השמונים מעולם לא מכר מניה ורק קנה. זה השיגעון שלו, וכחלק מהשיגעון הזה, המכתב שלו לבית המשפט היה אמת לאמיתה לדידו, כי מכיוון שיש לו עיקרון שלא למכור אף מניה של "טבע" לא היה לו מיליון שקל פנויים לשלם כדי לפדות עצמו ממאסר…
איש העסקים הצביע על הקלות שבה עשה האיש המוזר את הונו. פשוט הניח סכום "לא בשמים" על מניה בתחילת דרכה ובאמצעותה הפך למיליארדר. זה שהוא לא עושה וכנראה גם לא יעשה שימוש בכספו זה כבר עניין שלו, אבל העיקרון נשאר.
2.
הסיבה שבגללה התקשר היתה לנצל את התובנה הזו ולהציע השקעה בפרויקט שנמצא בתחילתו והשקעה בו תניב לכל מי שישקיע סכומים גבוהים היכולים להגיע למיליונים.
האמת, שלא כל כך הבנתי את מהות ההשקעה, מדובר בתחום כבלי חשמל תת קרקעיים "אלסטיים" שניתן להשתמש בהם עד מאה שנה. מדובר בפטנט רשום ומאושר, מוכח מדעית, והבשורה האמיתית היא שממשלת סין עומדת לחתום בעוד חודשיים על הסכם הבנות עם החברה, על אופציה לרכישת, שימו לב, מאה מיליון קילומטר של כבלים כאלה, על פי חישוב של עשרים סנט למטר, ומאתיים דולר לק"מ. עסקה בשווי עשרים מיליארד דולרים, דבר שיעלה את ערך המניה באלפי אחוז אם לא למעלה מזה. כעת נסחרת המניה ב… חצי סנט למטר. ועוד היד נטויה.
הוא גם שלח לי חומר מקצועי הקשור בחברה, אישורים מדעיים, ותנודת המסחר של המניה. כמובן שמיד חשבתי על קוראי הטור שלי ובעצם על כל הציבור החרדי, שיכול להשקיע במניה הזו ולהתייצב כלכלית מה"טבע" החדש שאיש אינו יודע עליו (בידיעה גמורה שאיש לא ינהג כמו הקבלן השוטה שרק קנה ועד היום לא מכר…)
3.
השלב הבא הוא פנייה של מאות קוראים, וגם כאלה שלא קראו אך שמעו על ההשקעה החדשה, כיצד להניח כמה עשרות אלפי שקלים ביזם המבטיח הזה, והאמת היא שאין לי את הזמן והכוח לעסוק בנושא, לכן אגלה לכם כבר בשלב זה שכל מה שנכתב בסעיף 2 הוא פרי הדמיון. אין בו אפילו אות אחת הקשורה קשר ולו עקיף למציאות…
סעיף 1 נכון. באמת התקשר איש עסקים שמכיר את האיש ואת הסיבה מדוע סירב להוציא מהמיליארדים שלו מיליון בודד כדי להשתחרר, אבל אני החלטתי להשתמש בו כדי להמחיש לציבור עד כמה קל לגרום לבן אדם להתלהב ולהשקיע כספים, שיש לו, וגם שאין לו (בחוב) כדי להגשים את החלום להגיע לביטחון כלכלי ולהתעשר.
בישראל מוגשים בכל שנה 16,000 פטנטים חדשים (מקום שני בעולם אחרי יפאן). לכל אחד מהפטנטים יש תיעוד מכאן ועד אפריקה, כמה שהוא עובד ומועיל ואמור לפתור בעיות מהקטנה ביותר עד לדברים שמעסיקים את המשק העולמי.
כל מה שצריך זה לספר סיפור טוב. לקחת מוצר, להדפיס עליו תילי תילים של הערכות שכל אחת מהן יכולה להיות אמת, ולגרות את הדמיון, לתאר עולם שלם שמשתמש בהמצאה הזו, וברגע שהצלחת לספר את הסיפור נכון, אתה תצטרך רק להדוף את כל המסתערים המבקשים להשקיע את מיטב כספם.
4.
מייקל מילקן וג'ורדן בלפורט, שניהם בנים למשפחות יהודיות, ושניהם הצליחו לגרוף מאות מיליונים בארה"ב בעזרת הטכניקה שתוארה לעיל.
הם יצאו לדרך בלי דולר אחד בכיס. הכישרון שלהם היה פשוט: לספר סיפור יפה, מלהיב ומרתק, ולהשפיע דרכו על הזולת. (האמת, כשאני כותב את התיאור הזה אני חש מעט אי נוחות… אבל אני נרגע מהסיבה הפשוטה: אצלי משלמים רק על הסיפור, (ואם דווקא רוצים, אפשר גם בחינם) אצלם הסיפור היה רק מטרה להוציא כל דולר שמוחבא איפשהו אצל הפציינט).
מייקל מילקן עבד בשוק אגרות החוב הבלתי מדורגות, שזה במילים אחרות: מניות שאף אחד לא גילה בהן עניין. כל מה שעשה זה להושיב מאות אנשי שיווק כדי לשכנע בני אדם תמימים שאגרות החוב הללו הם הדבר הכי חם והכי לוהט בשוק המניות האמריקני.
הם התקשרו לפנסיונרים ושכנעו אותם להשקיע את החסכונות שצברו כל חייהם, לעקרות בית משועממות שסברו שנגלתה להן הזדמנות חיים להרוויח בלי לעבוד, לאנשי עסקים ולכל אדם שיש לו דולר פנוי. איש לא אמר להם שהמניות הללו מכונות "אג"ח זבל", והאמת, שגם אם אנשיו של מייקל היו אומרים זאת בפירוש, רק בהתלהבות מלווה בהסבר כמה פוטנציאל מונח בזבל הזה, הפתיים היו שמים את כספם אפילו ביתר התלהבות…
השיטה עבדה כך. מריצים מניה, אלפים קונים, המניה עולה עד לשמים, אנשים שהניחו 5000 דולר רואים בחשבון חמישים אלף ואז רצים למשכן את הבית שלהם כדי להניח עוד מאה אלף דולר, מה שמטיס את המניה לשחקים.
בשלב זה מוכר מייקל את המניות שלו שרכש בפרוטות, עושה "סיבוב של חמישים מיליון דולר" ואז פשוט פונה למניה הבאה.
כמו גלד של פצע, הוא לא היה צריך אפילו לגרד, זה נפל לבד. לפתע לא היה עניין במניה כי איש לא דחף את הקנייה שלה. אנשים החלו למכור והפירמידה התמוטטה בקול רעש גדול.
ומילקן, היה עסוק בלמכור אג"ח זבל חדש. מסתבר שהיה המון זבל והמון פתיים שהיו להוטים לרכוש אותו. גם ג'ורדן בלפורט נהג באותה שיטה, אך הוא היה יותר ציורי. הוא מכר מניות של מוצרים בלתי חשובים כמו עמודי החשמל מתחילת הטור הזה, והחל לשווק.
שוב, כל מה שהיה צריך לעשות זה לגייס אנשים שיודעים לספר סיפור, לקחת מוצר בלתי חשוב, אך כזה שמגרה את הדמיון ופשוט למכור אותו לציבור.
5.
וכאן עליכם לדעת, כלל ידוע הוא בקרב סוכני מכירות: כשאתה בא לבית של מישהו, לא משנה איזה מוצר תנסה למכור לו, אם אתה חלקלק בלשונך ומשלב בין תיאור דמיוני למחמאה על תבונתו של הרוכש, תוך פריטה על רגשי אי הנעימות שלו, סיכויי המכירה עולים באלפי אחוזים על האפשרות הקלושה שהברנש יקנה אי פעם את הסחורה הבלתי חשובה הזו.
כך הדבר גם בהשקעות.
בדקו את עצמכם. מה הסיכויים שתיכנסו להשקעה על תוכנת סטארט אפ? על קרקע בדרום קרוליינה? על מכשיר רפואי כלשהו לשיקום פצעי לחץ? על תרופה חדשנית? אפס.
אבל אם מישהו יבוא למכור לכם אותה, יספר סיפור משכנע, יביא ניירות עם לוגו מרשים, רצוי עם סמלים של ממשלת ארה"ב ורשות המזון/ התרופות/ המקרקעין ועם גרפים של השקעה מול מכפיל רווח תוך פירוט "הוגן" של ההוצאות שלכם ועם כמה מילים (מבוקרות) על הסיכון הקטן אבל הקיים –אתם כבר שם. השאלה היחידה אם יש לכם כסף להשקיע, ואם אתם מספיק פתאים להשקיע כסף שאין לכם.
6.
השבוע ניגש אלי צעיר שביקש להתייעץ לגבי השקעה אצל אדם כלשהו.
השם נשמע לי מוכר. "זה לא האיש שהפיל אותך לפני כמה שנים יחד עם רבים בהשקעה כוזבת ומופרכת ונכנס על זה לכלא?"
"איזה זיכרון יש לך" התפעל הצעיר "זה בדיוק הוא".
"אם כן זו התשובה. ומה השאלה?" אמרתי.
"אתה לא מבין, לפני שהוא נכנס לכלא הוא נתן למישהו הוראה לפתח את המוצר הזה… מדובר באחד הגאונים בתחום… יש עיסקאות על הדרך… זה רק שלושים אלף דולר ואתה עושה מיליונים…"
פעם אמרו שפראיירים לא מתים, רק מתחלפים? זה היה פעם, כיום הם אפילו לא מתחלפים, ומי שפתי פעם אחת… כבר לא יכול להיגמל מזה.
7.
וכשמגיעים אלי עם סיפורי השקעות כאלה (ומגיעים), יש לי תשובה מוכנה שאותה אני אומר מזה שנים:
"ידידי היקר, אני יודע להמציא סיפורים לבד, אז למה שאקנה ממך…?"
