היה מעניין לשמוע השבוע פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי שמאל, מדברים על האיוולת וההתגרות בעצם העלייה להר הבית. כמובן שאנו מסכימים איתם, לא מאותם סיבות, אך אליבא דידם, כמה צביעות יש בדבריהם.
כי קצת למטה יותר, ברחבת הכותל המערבי, מתכנסת מדי שבוע קבוצת נשים רעשנית ועושה בדיוק אותו דבר: פועלת כנגד ההלכה היהודית, מתריסה, מתגרה ורומסת ציבור ענק, בדיוק הציבור הנאמן לכותל המערבי. ושם? תשמעו את אותם עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי שמאל, שם לפתע מתחלפת השפה לגמרי. "זכויות האדם, חופש הפולחן, צריך להעמיד את החרדים במקום, להיכנס בהם בכל הכוח" ובלבד שלאותן נשים יאופשר להמשיך לבוא ולבזות את הכותל המערבי ולהתגרות בלמעלה ממיליון יהודים שרואים במעשיהן פגיעה אנושה. איך בכלל ניתן להסביר את זה?
2.
ההסבר הראשוני, שבדרך כלל נאמר שלא לציטוט הוא "אתם משווים את עצמכם לערבים? תראו איזו אלימות הם מפעילים. לא אכפת להם להבעיר את כל המזרח התיכון, אתם לא הייתם רוצים שאני אשווה אתכם אליהם…" זהו ציטוט מדויק שאמר באוזניי איש שמאל שעימו שוחחתי על הנושא.
באמירה הזו יש הודאה בעצם, שה"בעיה" של הציבור החרדי, שהוא לא כל כך אלים. אם היינו חלילה אלימים, מבעירים אינתיפאדה ובעצם אפילו לא הייתי רוצה לרשום את ההמשך, גם לא ב"כאילו", אף אחד לא היה מעז לפגוע בקדושת השבת/ הכותל/ הגיור.
האם אנו טועים שאיננו אלימים?
3.
ברור שלא.
כי ברגע שנהיה כמו "הם", נפסיק להיות "אנחנו". וזו הפגיעה הגדולה ביותר שהם יכולים לפגוע בנו.
רציחתו של הנער הערבי משועפט לאחר רצח שלושת הנערים הי"ד, פגעה בציבור היהודי הרבה יותר מבציבור הערבי, ולא רק בגלל המהומות שבגללן נהרגו כבר כמה יהודים, אלא מפני שמעשים כאלה, אם היו חלק מאיתנו (ולא על ידי צעירים שהתברר כי לקו בנפשם) עלולים לסדוק את חומת הצדק שלנו.
וזה בדיוק מה שאנו מתפללים ומודים: "ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדלנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו".
יש דברים שיהודים פשוט אינם עושים. יהודים אינם רוצחים, ואינם פוגעים, ואינם אלימים.
4.
אך מעבר לזה יש אמת נוספת. לא נעימה אך נכונה.
אם חלילה יהיו מעטים שיחשבו שזו דרך יהודית לפעול כך, כמו הסיקריקים בעבר, לפתע תראו את אנשי השמאל ואבירי זכויות האדם מתהפכים ברגע וקוראים להשמיד, להרוג ולאבד בכל דרך אפשרית את החרדים.
כל המזמורים והסיסמאות שהם משמיעים בזכות "דו קיום", "הידברות", "משא ומתן", "הצדק של האחר", יסתיימו באותה שנייה שלא ערבים יהיו בקצה השני של המשוואה אלא חרדים. בעצם מדוע לדבר בלשון עבר? ראו כיצד אנשי השמאל וזכויות האדם אוהבי הערבים מדברים כנגדנו.
5.
איש התקשורת ירון לונדון, קרא למשל "לכווץ את החרדים".
"השאלה הנכונה" כתב לונדון, "איננה איך לגייס חרדים ואיך למושכם לשוק העבודה, אלא מה יש לעשות כדי לצמצם את שיעור החרדים בחברה הישראלית".
עוד כותב לונדון: "דומה שרובנו לוקים בתסמונת הארנבת, רובנו קוראים לאחדות במקום לצאת לקרב, רובנו מנומסים ונכפפים לכללי הקורקטיות הפוליטית".
והוא מסיים את מאמרו במילים הבאות: "את המאמץ המחשבתי המוקדש לסוגיית הגיוס כדאי להקדיש לאתגר הגדול: 'כיווץ החרדיות'".
לונדון לא מסביר איך לצמצם. אגב, גם "מכווצים" אחרים בעבר, לא דיברו מילים לא יפות. הם דיברו על "פתרון הבעיה היהודית".
6.
השדרן גבי גזית, היה לא פחות בוטה ממנו:
"החרדים האלה? העלוקות? התולעים האלה? ובשם אמונות פרימיטיביות חשוכות ושטופות שנאה הם מבזים את המדינה… הם פרזיטים מהסוג הגרוע ביותר ומצידי – אם זה היה ריאלי – הייתי אורז את כולם בחבילה אחת ומשלח אותם לאחיהם הפרימיטיביים בחצרות ברוקלין החשוכות ובקווינס…"
אפרים הלוי ראש המוסד לשעבר, אמר בלי להתבלבל את הדברים הבאים: "הסכנה הקיומית על ישראל, יותר מהגרעין האיראני, היא ההקצנה החרדית שהולכת ומחמירה. ההתחרדות וההקצנה המחמירה מהווה סכנה גדולה יותר מאחמדינג'אד. הקיצוניות החרדית החשיכה את חיינו".
ונסיים בשדרן יעקב אילון, שסיכם כתבה על ההפגנות כנגד חילול הקברים באשקלון במילים: "מחרדים נעבור לאנשים".
7.
שלא תטעו בזה שהשמאל איננו מפעיל כוח כנגד הערבים מפני שהוא חושב שזה לא יועיל. השמאל פשוט עומד לשמאל היהדות ולימין כל מי שנגדה. לכן קוראים לו שמאל.
ההיסטוריה מלמדת כי מאז ומתמיד מוגרו ארגוני טרור באמצעות הפעלה נחושה של כוח, ובעיקר באמצעות חיסול מנהיגיהם. מחיסול כת החשישיון המוסלמיים במאה ה-11 על ידי המונגולים דרך דיכוי המרד הערבי הגדול ב-1939, מיגור המרידות הקומוניסטיות ביוון ובמלאיה וההתקוממויות של אש"ף בירדן ושל האחים המוסלמים בסוריה, ועד חיסול הבריגדות האדומות באיטליה, הצבא האדום היפאני, כנופיית באדר מיינהוף בגרמניה ו"דרך הניצוץ" בפרו – רק שימוש נחרץ בכוח הצליח להביס את הטרוריסטים. השמאל יודע את זה היטב, אך לא רוצה לעשות זאת לא מפני שהוא הומני כמו שהוא מציג את עצמו, אלא מפני שבתוך תוכו הוא מעוניין להיות ככל העמים, והוא סבור שהדרך היחידה להשתלב עם אומות העולם זה להתחנף, להתבטל ולמכור את עמו הוא.
8.
תשאלו את אנשי השמאל, הם יאמרו לכם שזה סתם השמצות וידקלמו לכם את כל הסיסמאות על דו קיום וזכויות האדם. האמת שהם היו יכולים למכור את השקר הזה הלאה. אך ישנה הוכחה מוחצת לצביעותם ולשקרנותם.
ההוכחה היא אנחנו. הדרך האלימה והבלתי סובלנית בה הם פועלים כנגדנו וכנגד אמונתנו, הר הבית מול הטיפול ב"נשות הכותל", השב"כ מול השבת, וגיוס החרדים מול גיוס הערבים מורידה את המסווה מעל פניהם.
9.
דוגמאות? בבקשה:
השבוע למשל, נזרקו בקבוקי תבערה בחצר ת"ת "תהילת שלמה" בחיפה. הממוקם בשכונת חליסה.
שכונת חליסה, ממש כמו שהיא נשמעת, מאוכלסת ברובה על ידי ערבים, וכדי להפוך אותה למושלמת, התיישבו שם גם גורמים עבריינים. שילוב מדהים.
למה אני מספר לכם את זה?
כי תלמידי "תהילת שלמה" אינם מתגוררים בחליסה. אף לא אחד מהם. הם גם לא מתגוררים בהדר הכרמל הסמוכה כי אם למעלה למעלה, במרומי "נוה שאנן".
אז מה הם עושים בחליסה? תשאלו.
התשובה נמצאת אצל ראש העירייה מר יונה יהב, איש "יש עתיד". בנוה שאנן יש בית ספר ענק העומד ריק. אבל יונה יהב לא רוצה לתת אותו לחרדים. מה עשה? זרק אותם לחליסה?
גילוי נאות: מנהל הת"ת הוא אחי, הרב מאיר ולדר הי"ו. בשיחה עימי השבוע אמר לי כך: "אני לא יודע מה פוגע יותר: זה שזרקו עלינו בקבוקי תבערה, או זה שזרקו אותנו, למקום שבו זורקים עלינו בקבוקי תבערה…"